ג. ותיפוק ליה דקא מעייל ביאה ריקנית הקשה הגבורת ארי (מלואים), מדוע לא תירצו שהכניס דרך משופש, שאינו מתחייב משום ביאה ריקנית, כפי שאמרו במנחות (כז: ויעויין ברש"י שם שביאר מהו משופש), ובאופן זה אינו עובר אלא משום קטורת חסירה. ותירץ, שלגבי קטורת נאמר 'הבאה', וכיון שהביא שלא כדרך הבאה, אפילו אם לא חיסר אחת מסמניה, כיון שלא הביא כדרך הבאה אינה הקטרה, וחייב מיתה משום הקטרה שלא כהלכתה. ועל כרחך הביא בדרך הבאה, ולזה הקשו מדוע אינו מתחייב משום ביאהריקנית.ובחידושי הגרי"ז (זבחים קיב:) הביא בשם הגר"ח לתרץ קושייתהגבורת ארי להיפך, שאם לא נכנס בדרך הבאה רגילה, איןעל זה כלל שם הקטרה לענין לחייב מיתה בחיסורה, ועלכרחך מדובר בנכנס בדרך הבאה, שרק אז שייך לחייבו משוםקטורת חסירה. נמצא, שהנכנס שלא כדרך והביא קטורת,להגבורת ארי חייב מיתה משום הקטרה שלא כהלכתה,ואפילו אם אינו חסר כלום. ולהגר"ח אינה נחשבת הקטרהכלל, ואף אם מקטיר קטורת חסירה [וראה באפיקי ים (ח"ב, סי'לי) שהביא תירוץ הגר"ח בשם הקדושת יום טוב, וכתב שהואלהיפך מדברי הגבורת ארי].