צאלק פרחודניק היה שוטר יהודי בגטו אוטווצק והיה שותף לאקציה בה גורשו כ 8,000 מיהודי העיר, ביניהם גם אישתו אנה וביתו אטלי. צאלק, שהיה בטוח כי הן יהיו מוגנות, הוציא אותן מן המחבוא בו הסתתרו ולקח אותן לכיכר השילוחים, בה הועלו על הרכבת ונשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. צאלק נותר לבדו, אכול רגשות אשם ולאחר כמה חודשים, בעת ששהה במסתור בצד הארי של ורשה, הוא כותב ווידוי, כתב אשמה נוקב, יומן- אותו הוא מקדיש לאישתו ולביתו. הטקסט אותו כתב צאלק הוא אחד הטקסטים הגראפיים, הכנים והמטלטלים ביותר ששרדו מתקופת השואה. הפעם בעושים זיכרון: על 'התפקיד העצוב של התיעוד- יומנו של בצלאל (צאלק) פרחודניק'.
אורח בפרק: פרופ' עמוס גולדברג, ראש מכון המחקר ליהדות זמננו, מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ומחבר הספר 'טראומה בגוף ראשון: יומני יהודים בתקופת השואה'.
היומן פורסם ע"י הוצאת הספרים 'כתר'.