שימוש מוקדם ונכון בחסם עורקים הפחית שיעורי תמותה בקרב אזרחים וחיילים פצועים ברחבי העולם.
השימוש בחסמי עורקים בצה"ל רחוק מלהיות חדש.
בעבר, ולמשך מספר עשורים, חסם העורקים האלסטי מסיליקון היה חסם העורקי "הרשמי". בנוסף, אלתור לא אלסטי שקיבל את השם חסם העורקים "הרוסי" שימש לעצירת דימום מהירך.
כחלק מתכנית "שומר אחי", הוכנס בהדרגה לשימוש ה -Combat Application Tourniquet וחולק לצוותי הרפואה וללוחמים. הכנסת חסם העורקים המתקדם, לוותה בהוראות חדשות, הדרכות, רענונים ואימונים מתאימים.
ההנחיות החדשות הנחו להשתמש בחסם העורקים באופן מתירני וגם בעת ספק.
מחקר של ענף רפואה מבצעית בחן את השינויים בשטח בעקבות הכנסת חסם העורקים. המחקר השווה את הפצועים, הפציעות, הנחות חסמי העורקים, והתוצאים הקליניים בחיילים פצועי גפיים. כדי לבחון את התוצאים, מערכת ניטור הפציעות הצה"לית הוצלבה עם רשם הטראומה הלאומי של מכון גרטנר הכולל מידע על פצועים מ-20 מרכזים רפואיים בארץ.
בתקופה שלאחר הכנסת חסם העורקים, שיעור ההנחה על חיילים פצועי גפיים עלה ביותר מפי 4 – זאת למרות שמאפייני הפצועים לפני ואחרי הכנסת חסם העורקים היו דומים מבחינת גיל, מין, שיעור הקטיעות הטראומטיות, חומרת הפציעה הנמדדת על פי ISS ומדד גלזגו.
כמו כן, השימוש בחסמי העורקים הישנים פחת עם הזמן (ראו גרף). על פי תיעוד המטפלים, החל משנת 2016 הונחו CATים בלבד.
למרות החששות מעלייה בשיעור הקטיעות בעקבות השימוש “המתירני” בחסמי עורקים, שיעור הקטיעות המבוצעות בבית חולים כחלק מהטיפול “לא עלה”. את תוצאה זו, יש לפרש בזהירות שכן זמני הפינוי החציוניים בצה"ל קצרים יחסית ולכן הזמן שבו הגפה איסכמית קצר. במלחמה, במידה וזמן הפינוי ארוך מאוד, יש לבצע המרה במידת האפשר.
נמצא גם כי הפצועים, שטופלו לאחר הכנסת חסם העורקים לשימוש סדיר, הגיעו למיון עם דופק נמוך יותר, ל"ד גבוה יותר, ואושפזו למשך זמן קצר יותר. בעוד שימוש מוקדם ונכון בחסמי עורקים יכול למנוע הדרדרות במצב ההמודינמי וסיבוכים כתוצאה מדימום, אספקטים נוספים בטיפול השתנו בתקופת המחקר ולכן לא ניתן להגיד בוודאות כי השיפור בתוצאים אלו הינו בעקבות הכנסת החסמים.
לסיכום, עצירת דימום הינה פעולה מצילת חיים ברמת הלוחם. בכדי להיות אפקטיבי, על כל לוחם להיות מיומן בעצירת דימום בכלי זה. הכנסת ה-CATים לשימוש הובילה לעלייה בשיעור הנחת חסמי העורקים, ללא עלייה בשיעור הקטיעות.