רכישת מיומנויות כירורגית בטיפול בפצועים מהווה את אחד האתגרים לצוותי רפואה בטרום בית החולים ובבתי החולים בכל העולם. נפח הפצועים הקשים נמוך יחסית למחלות כמו סכרת, יתר לחץ דם ואחרות. לחץ הזמן בטיפול מקשה על חניכה, הדגמה, הנחייה ו/או תרגול. בדבר התורה הקודם הזכרנו כי הסימולטורים האלקטרוניים הקיימים אינם מדמים טוב את הפצוע האמיתי, וגם אימוני רקמה חיה מוגבלים בלמידה מהם.

אימון בגופות טריות נחשב לאחד האימונים המדמים ביותר. האנטומיה זהה לזו של פצועים חיים, וכך גם הרקמות – העור, השומן, השרירים, הסחוסים, והעצמות. אין לחץ זמן ולכן מתאפשר תרגול מכוון. בניגוד להתנסות על פצוע חי, בגופה טרייה גם קיים מרחב בטוח לביצוע טעויות . מאידך, האימון מורכב מאוד לוגיסטית (נדרשות גופות שמורות היטב), ובעוד הוא מדמה טוב את האנטומיה, הוא אינו מדמה את הפיזיולוגיה (דימום, לחץ דם, ואחרים).

מרכז אימוני הטראומה של הצי האמריקאי בלוס אנג'לס שבקליפורניה פיתח מודל בו גופות טריות מחוברות באמצעות שאנט למערכת זילוח. המערכת מתחברת לכלי הדם ומזרימה נוזל דמוי דם. המפעיל יכול לשלוט על לחץ הנוזל וקצב הדימום. את הגופות ניתן "לפצוע" ולדמות דימום בשלל איזורים שונים. בצורה זו האימון מדמה בצורה טובה גם את האנטומיה וגם את הפיזיולוגיה – מה שהופך את האימון למועיל מאוד עבור תרגול של ניתוחי בקרת נזקים.

חוץ מצבא ארה"ב, צה"ל הינו הצבא היחיד שמתאמן במרכז זה ובשיטה זו. הצוותים המתאמנים כוללים צוותי חדרי ניתוח של דרג ב' (צוותי 10 ויר"אות) הבנויים ממרדימים, כירורגים ואחי חדרי ניתוח. עד היום התאמנו בלוס אנג'לס כ-16 צוותים משולבים, בסדרה של ארבעה ימי אימון לכל צוות. היום הראשון מוקדש ליישור קו ותכנים עיוניים, היום השני מוקדש לביצוע דיסקציות וחשיפת כלי דם מרכזיים, היום השלישי להטמעת מיומנויות ניתוחי בקרת נזקים בגופה טרייה מזולחת, והיום הרביעי לביקור במרכז הטראומה של בית החולים.

לסיכום, אימון בגופות טריות מזולחות המיועד לצוותי חדרי ניתוח העוסקים בטראומה מדמה טוב גם את האנטומיה וגם את הפיזיולוגיה של דימום, ומאפשר תרגול איכותי ויותר מציאותי של מיומנויות כירורגיות חשובות בניתוחי בקרת נזקים. צה"ל וחיל הרפואה בחזית בשימוש במודל זה – המסוגל לדמות פציעות ודימומים בגוון איזורים בגוף.