בין רבע לשליש מהתמותה בטרום בית החולים מסווגת כברת הצלה, מה שמצביע כי קיים עוד מקום רב לשיפור. מרבית ההרוגים בשדה הקרב מתים מוקדם. מנתוני מלחמת לבנון השנייה עולה כי 80% ממקרי התמותה מתרחשים בשעה הראשונה לאחר הפציעה. על כן שיעור גדול מההרוגים, מתים טרם ההגעה לבית החולים. בארה"ב, בין שליש ל-90% מההרוגים מתים בשטח או בדרך לבית החולים. נתונים אלו הובילו לקריאה להפנות משאבי מחקר, כח אדם, וציוד להפחתת התמותה בטרום בית החולים.
בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בטיפול הרפואי בטרום בית החולים – מתן פלזמה בנקודת הפציעה במקביל להפחתת השימוש בקריסטלואדים (שהשימוש בהם מעלה שיעורי תמותה), שימוש מוקדם ונרחב בחסמי עורקים מתקדמים, מתן מענה מהיר ויעיל לפגיעה בנתיב אוויר ובחזה אוויר בלחץ במקביל לתהליכים שמטרתם שיפור ההכשרה ותהליכי קבלת החלטות. לאמצעים אלו ואחרים, יש ככל הנראה תרומה לתמותה הולכת ויורדת לאורך השנים. עם זאת יש לזכור, כי המשאבים הזמינים לטיפול בפצועים בבית החולים עולים עשרות מונים על המשאבים הקיימים מחוץ לבית החולים, על כן, המקום הנכון ביותר עבור כל פצוע הינו בית החולים . ואמנם, במקביל לשיפור בטיפול הרפואי נצפית עלייה דרמטית במהירות הפינוי . לעלייה זו ככל הנראה השפעה מהותית על השיפור בהישרדות.
בצבא ארה"ב, משרד ההגנה החיל בשנת 2009 את מדיניות "שעת הזהב", הגוזרת שעל כל כוח לוחם לבנות את פעילותו, צוותי הרפואה, וצוותי הפינוי, תוך שאיפה שהזמן מרגע הקפצת צוות הרפואה ועד הגעת הפצוע למתקן רפואי ראשון לא יעלה על 60 דקות ( היעד הקודם היה שעתיים ). מאז החלת המדיניות, חלה ירידה גבוהה מהצפוי בתמותה, אך היה קשה לייחסה באופן בלעדי לשיפור בפינוי שכן כתוצאה מהמדיניות כוחות הרפואה מוקמו קרוב יותר לכוחות והחלו בטיפול מציל חיים בשלב מוקדם יותר.
מחקר מעודכן יותר על 4,542 פצועים בשנים 2001-2014 ניסה לבודד את ההשפעה של פינוי מהיר. החוקרים תקננו לגיל, מין, מנגנון הפגיעה, חומרת הפציעה, לאיזורי הגוף שנפגעו, ולטיפולים שניתנו. למרות שהמחקר אינו מושלם, הוא מצא כי פצועים משמעותיים שהגיעו למתקן רפואי ב"שעת הזהב" מתו פחות.
הביקורות על "שעת הזהב" מזכירות כי הקונספט הינו כלל אצבע בלבד, סיכויי השרידות עולים ככל שזמן ההגעה למתקן הרפואי מתקצר , אין הבדל מהותי בין 59 דקות ל-61 דקות, ויש הבדל מהותי בשרידות בין 45 דקות לבין 15 דקות. יחד עם זאת, כולם מסכימים ש פינוי מהיר מציל חיים.
לסיכום, קידום כוחות הרפואה ופינוי מהיר הם ככל הנראה מהגורמים המשמעותיים ביותר להפחתת התמותה של פצועים בשטח. כבר בעת התכנון יש לשאוף ולמקם את כוחות הרפואה והפינוי במקום מוגן אך קרוב ככל האפשר, ובעת אירוע לחתור לפינוי מהיר במקביל להשלמת הטיפול הרפואי.