אבחנה נכונה וזיהוי של כלל הפציעות הם האתגרים המורכבים והחשובים ביותר בטיפול בפצוע. זיהוי הפציעות משפיע באופן ישיר על קבלת החלטות 🤔 הנוגעות לטיפול בפצוע 🔪 ולדחיפות הטיפול והפינוי 🚑. כפועל יוצא חוסר זיהוי של פציעה מהותית, עשויה לפגוע באופן משמעותי בטיפול בפצוע.

עבודה 1⃣, שפורסמה בחודש האחרון סקרה פציעות מפוספסות בקרב פצועים מצבא ארצות הברית 🇺🇸 שנפצעו בעיראק ובאפגניסטן. העבודה עסקה בפציעות, שלא זוהו בדרגי טיפול מוקדמים וזוהו במהלך אשפוז בבית החולים 🏥 האמריקני בגרמניה 🇩🇪(דרכו עוברים כלל הפצועים בדרכם חזרה לארה"ב). בעבודה זוהו כ-300 פציעות "מפוספסות" (25 ל-1000 אשפוזים). מתוכן 65% הוגדרו כפציעות קלות, 25% כפציעות קשות ו-1.3% כפציעות מסכנות חיים בטווח מידי . רוב הפציעות, שפוספסו, היו בעלות אופי אורתופדי🦴 (שברים ב עמוד השדרה או הגפיים בכ-60% מהמקרים) ו פציעות בטן בכ-14% מהמקרים. חשוב לזכור, שבפציעות, שלא אובחנו והובילו לתמותה מוקדמת יותר (בפצועים שלא הגיעו לבית החולים) לא נכללו במחקר זה .

פציעות חזה מהוות את אחד הגורמים המרכזיים למוות בר מניעה . נתון זה מוכר הן מלקחים מספרות והוא נכון גם לחללי צה"ל במערכות האחרונות. זיהוי של פציעת חזה חמורה הינו חיוני לצורך החלטה על טיפול ( ניקוז חזה במידת הצורך) ופינוי מהיר ככל הניתן לבית החולים המתאים ביותר.

מחקר נוסף 2⃣, שפורסם אף הוא בחודש האחרון, העריך את יכולתם של מטפלי טרום בית חולים לזהות פציעות חזה 🧐. המחקר כלל את הפצועים, שפונו באופן דחוף באמצעות אמבולנס, שעליו מוצב פרמדיק במרכז הולנד 🇱🇺 במשך שנה. בוצעה השוואה בין התיעוד📝, שבוצע על ידי צוות האמבולנס לבין האבחנות בבית החולים📃. רגישות הפרמדיקים בעבודה זו לזיהוי פציעת חזה הייתה 55% לכלל פציעות החזה ו-65% לפציעות חזה חמורות, מכאן ש-35% מפציעות החזה החמורות פוספסו 😱. רק 70% מכלל הפצועים, שסבלו מפגיעת חזה חמורה, פונו לבית חולים Level 1 🥇. גורמים מנבאים לפציעת חזה כללו גיל צעיר, סטורציה נמוכה, טכיפניאה או ברדיפניאה, ערפול הכרה (גלזגו) מנגנון שכלל נפילה מעל גובה 2 מטרים, תאונת דרכים או לכידה ברכב. מכלל המנבאים המנבא החזק ביותר היה חשד המטפלים בפציעת חזה .

לזיהוי כלל מרכיבי הפציעה בכל אחד מהנפגעים בהם אנו מטפלים חשיבות גדולה במתן טיפול מיטבי, לכן נשאף תמיד לקבל תמונת מצב מדויקת ככל הניתן. לצורך זה נקפיד על הערכה קפדנית של הפצוע לפי הסכימה, כולל הבנת מנגנון הפציעה, מעקב אחרי כלל המדדים והפשטה מלאה בכל פצוע. עם זאת, יש לציין כי בסביבת טרום בית החולים לעיתים האבחנות המדויקות חשובות פחות מהבנה של מצבו הפיזיולוגי של הפצוע , קבלת החלטה מדויקת על צורך בהתערבות מיידית והחלטה על דחיפות הפינוי.

לסיכום - כמטפלים אחריותנו היא להכיר במגבלות שלנו הן ביכולות שלנו להעריך את מצבו של הפצוע והן ביכולות שלנו לאבחן את כלל הפציעות באופן מדויק. כמערכת מוטלת עלינו האחריות להמשיך ולחפש כלים, שיסיעו לכם ככל האפשר, בהערכה מדויקת של הפצועים.