75% מהמוות בשדה הקרב אינו בר מניעה ☠. המענה היחיד הקיים לסיבות המוות שאינן ברות מניעה הינו מיגון .

המודל המקובל במניעת פציעות ותמותה על ידי מיגון הוא תכנון של מיגון קל, אפקטיבי, ושאינו פוגע ביכולות הטקטיות. אכיפה של השימוש במיגון על פי ההוראות בכל הזדמנות אפשרית על ידי המפקדים וגורמי ביקורת נוספים. קיימת חשיבות מרובה לחינוך על ידי המפקדים והגורמים המקצועיים בנוגע לחשיבות המיגון.

מחקר של ענף הרפואה המבצעית מתקופת מבצע "חומת מגן" בחן את החללים ומצא כי כולם לבשו מיגון גוף -- רובם הגדול שכפ"צים ומיעוטם קרמי – ואכן שיעור שכיחות פציעות החזה מרסיסים היה נמוך יותר מהמצופה 📉.

יחד עם זאת, מיעוט מחקרים התייחס לשתי שאלות חשובות: (1) מהם הגורמים המשפיעים על הענות לשימוש במיגון? (2) כמה השפעה יש למיגון הגוף על מניעת תמותה?

מחקר מארה"ב🇺🇸, השתמש במאגר מידע של ה-FBI, הכולל דיווחים על שוטרים שהותקפו ו/או נהרגו וסקר 566 שוטרים שנורו בחזה.

בטרם היציאה למחקר, בוצע סקר שבו 12% מהשוטרים הודו כי הם אינם מתמגנים. מספר זה מטריד מאוד, בעיקר לאור המספר הגבוה של תקיפות שוטרים בנשק חם בארה"ב, אך קטן מהממצא שעלה במחקר אחר שהראה ש-30% מהשוטרים שנורו למוות בתפקיד היו ללא מיגון גוף. במחקר הנוכחי 26% לא התמגנו.

למה לא מתמגנים? השוטרים ציינו כי מיגון הגוף מגושם, כבד ולא נוח. מהמחקר נדמה כי ההענות לשימוש במיגון גוף נמוכה יותר ככל שתפיסת הסיכון נמוכה יותר (אין מתח מבצעי), גם אם הסיכון אינו נמוך יותר.

מה ההשפעה על תמותה? מיגון גוף הפחית ב-76% את הסבירות למות 😱. זאת ללא התייחסות למניעת סבל, תחלואה ונכות. גורמי סיכון נוספים לתמותה היו תקיפה על ידי רובים (לעומת אקדחים) וירי מטווח קצר.

לסיכום , מיגון גוף מפחית בצורה דרמטית את הסבירות לתמותה. במקביל למיגון גוף נודעת גם חשיבות רבה למיגון ראש ובקביל למיגון שמטרתו מניעת נכות וסבל כגון מיגון עיניים ומיגון ידיים. בעוד פיתוח של אמצעי מיגון קלים ואפקטיביים יותר יסייע, הפעולות החשובות ברמת השטח הן אכיפה של השימוש במיגון (גם על ידי גורמי הרפואה), וחינוך על חשיבות השימוש בו.