מד רווית החמצן בדם (מד סטורציה) מיועד ל ניטור רציף לא פולשני 📈 של רמת ההמוגלובין הרווי בחמצן ושל הדופק. מדידת סטורציה זו, בליווי סימני חסימת נתיב אוויר, משפיעה על ההחלטה לבצע אבטחת נתיב אוויר דפיניטיבי ופולשני. במקביל יסייע מדד זה במיון נכון של פצועים ובקביעת דחיפות הפינוי. על כן דיוק המכשירים קריטי.

קיימים מספר סוגים של מדי רווית חמצן ביניהם מדי אצבע☝🏻 (המכשיר כולו ממוקם על האצבע) ומדי כף יד✋🏻 (חיישן ממוקם על האצבע ומתחבר למכשיר חיצוני כדוגמת ה- Nonin). היכולת והדיוק שלהם מושפעים מ תנועת האצבע , שטח המגע של המכשיר עם האצבע, מידת הלכלוך של האצבע ו המצב ההמודינמי של הפצוע. חשוב לזכור כי בחשד לשאיפת עשן במבנה סגור יש סכנה להרעלת CO שגורמת לקריאה שגויה של מד הסטורציה.

מדי רווית החמצן מבוססים על טכנולוגיה אופטית המשדרת קרני אור בתחום האדום והאינפרא-אדום. היחס בין בליעת קרני האור משתנה בהתאם לרמת החמצון של ההמוגלובין וכך ניתן לחשב את הסטורציה.

במחקר שבוצע ע"י הנדסה רפואית בחר"פ על מכשיר סימולציה ייעודי נבדקו שישה דגמים: שלושה מדי אצבע ושלושה מדי כף יד. המדים נבדקו בתנאים שונים של תנועת האצבע, לכלוך, צבעי עור שונים, ומצבי הלם. נמצאו הבדלים מהותיים בין הדגמים השונים. התנועה מדמה רעידות של הפצוע או נסיעה באמבולנס🚑.

נמצא כי מכשירי כף היד ✋🏻 מאפשרים קריאה מדויקת יותר בהשוואה למכשירי האצבע☝🏻. הפרמטרים המשפיעים ביותר על יכולת הקריאה של מדי רווית החמצן הינם: תנועת הפצוע, לכלוך על אצבע הפצוע, ותאורת הסביבה. מדי האצבע הושפעו משמעותית מתנועה וגם כאשר הצליחו לקרוא הקריאה הייתה שגויה, בניגוד למדי כף היד שלא הושפעו מתנועה. כלל המכשירים התקשו לבצע מדידה כאשר האצבע הייתה מלוכלכת. לא נצפה הבדל משמעותי בין המכשירים כתלות במצב ההלם.

לסיכום, מדידת הסטורציה משפיעה על קבלת ההחלטות בטיפול בפצוע, יש לוודא:

1. נקיון האצבע טרם הלבשת מד הסטורציה (ניקוי באמצעות ספונג'טה במידת הצורך)

2. עדיף השימוש במד כף יד✋🏻 שרגיש פחות לתנועה

3. אין להסתמך על קריאת הסטורציה בלבד בפצוע רועד, בהלם היפוולמי עמוק ו בחשד להרעלת CO