דימום הינו הסיבה המובילה למוות בר מניעה. המיגון בו מצויידים חיילים מגן על הראש, העיניים והגו, מה שהוביל לעלייה יחסית בשכיחות דימומי הגפיים. במקביל בעוד שלדימום שאינו ניתן לעצירה בלחיצה אין פתרון הולם שלא במתקן רפואי, דימומי גפיים ניתנים לעצירה גם בסביבה עוינת. נתונים אלו הופכים את הנחתו של חסם עורקים יעיל ובסמוך לזמן הפציעה לחשובה מאי פעם. בעוד חסמי עורקים הפחיתו את התמותה מדימום, הנחת חסם העורקים מלווה בסיכונים וסיבוכים.

מחקר שבחן 455 רגליים שסבלו מפציעות עורקיות בשנים 2004-2012 בקרב חיילים מהלחימה באפגניסטן ועיראק, השווה בין פציעות דומות מדד את היארעות הסיבוכים הבאים כאשר הונח חסם עורקים לעומת כאשר לא הונח: נזק עצבי (57% לעומת 45%, מובהק), דרופ-פוט (28% לעומת 17%, מובהק), קטיעה (25% לעומת 19%, לא מובהק), זיהום בפצע (31% לעומת 20%, מובהק), שברים (60% לעומת 56%, לא מובהק), ורבדומיוליזיס - פירוק שריר (10% לעומת 9%, לא מובהק).

נזק עצבי ודרופ-פוט – נזק עצבי יכול להיגרם גם עקב הפציעה. עם הנחת חסם העורקים, עצירת זרימת הדם פוגעת בחמצון הרקמות ובהן העצבים. ייתכן כי מנגנון זה הוא הגורם לנזק עצבי. הנזק במקרים רבים הוא זמני אך יכול גם להיות מתמשך ואף קבוע וככל הנראה מחמיר עם המשכות האיסכמיה. אחת ההסתמנויות השכיחות של נזק עצבי בפצועים אלו היא דרופ-פוט. הנזק העצבי בדר"כ מופיע מגובה חסם העורקים ולכן יש חשיבות למיקומו .

קטיעה – כ-20% מפצועי הגפיים ייאלצו לעבור קטיעה. עד שעתיים מהנחת חסם העורקים, אין הבדל בסיכון לקטיעה. לאחר שעתיים קיימת עלייה משמעותית בסיכון עקב המשכות האיסכמיה ומוות של רקמות.

זיהום פצע – הנחת חוסם עורקים מגבירה את הסיכון לזיהום. סיכון זה גדל ככל שעובר הזמן מרגע הפציעה ועד לניתוח, וגם ככל שעובר הזמן מרגע הנחת חסם העורקים ועד להסרתו. פסאודומונס וסטאפילוקוקוס אוראוס הינם החיידקים הנפוצים, אך צמיחות מרובות הינן שכיחות.

שברים – כ-50% מפצועי הגפיים סובלים גם משברים, יחד עם זאת, לא נמצא הבדל בשכיחות שברים עם הנחת חסם עורקים.

רבדומיוליזיס - פירוק שריר – בעוד לא נמצא הבדל בהיארעות רבדומיוליזיס בעקבות הנחת חסם עורקים, כן נמצאו רמזים למגמת עלייה בסיכון לרבדומיוליזיס בהנחות ממושכות.

לסיכום, בדומה לרוב הפעולות הרפואיות גם הנחה של חסם עורקים עלולה לגרום לסיבוכים . עם זאת יש לזכור כי הנחה נכונה מהירה ויעילה של חסם עורקים מצילה חיים , ואילו הימנעות מהנחת חסם עורקים או הנחה עיכוב בהנחת החסם עלולה להסתיים במותו של הפצוע. מיקום נכון של חסם העורקים יצמצם את אזור הנזק העצבי. פינוי מהיר ימזער סיבוכים ולכן כל פצוע שהונח עליו חסם עורקים יוגדר כדחוף. בנוסף, ובעיקר כאשר חסם העורקים הונח מסיבה טקטית רפואית או מבצעית, יש לשאוף לבצע המרה ללחץ מקומי מוקדם ככל האפשר.