המונח Pulmonary contusion (חבורה ריאתית) נטבע במאה ה-19 על ידי רופא בצבא צרפת Guillaume Dupuytren. פציעה זו נגרמת על ידי פציעת חזה קהה או על ידי גל הדף שנוצר כתוצאה מפיצוץ או מחבלה חודרת של קליע בעל מהירות גבוהה. חבורה ריאתית מתרחשת ב-25% עד 35% מכלל פציעות החזה הקהות . פציעה זו נמצאה כקשורה ל-ARDS, לאי ספיקה נשימתית ארוכת טווח, לדלקת ריאות ואף לתמותה ב-10% עד 25% ץמכלל המקרים . פציעות אלו פוגעות בנימים המקיפים את נאדיות הריאה וגורמות לדם ונוזלים אחרים להצטבר ברקמת הריאה ולתגובה דלקתית נלווית. זאת ללא חתך או קרע ברקמת הריאה. לרוב הפצועים הסובלים מחבורה ריאתית Injury Severity Score גבוה מ-16, עובדה המעידה על שכיחות גבוהה של פציעות נלוות.

התמונה הקלינית כוללת ירידה בסטורציה, קוצר נשימה, ואי סבילות לפעילות גופנית . בנוסף שיעול, צפצופים גסים וכיח דמי יתפתחו רק במחצית מהפצועים. הביטוי הקליני הראשוני יכלול לרוב קוצר נשימה קל בלבד אבל עשוי, בהתאם לחומרת הפציעה, להתדרדר לכשל נשימתי. שיא החומרה יתרחש לרוב 72 שעות מהפציעה.

האבחנה הינה לרוב רנטגנית, במקרים חמורים ניתן להבחין בחבורה ריאתית גם בצילום חזה פשוט, לרוב לאחר שש שעות מהפציעה. אולם צילום חזה לרוב מביא לתת הערכה של חומרת הפציעה והופך למייצג של חומרת הפציעה רק לאחר 24 עד 48 שעות. CT חזה הינו רגיש וספציפי, ולרוב מדגים את הפציעה מיד לאחר התרחשותה. שימוש בסונר נייד לאבחון של חבורה ריאתית מתפתח, עם רגישות של 95% (בהשוואה ל27% רגישות של צילום חזה), עם זאת השימוש בסונר לצורך האבחנה דורש הכשרה ומיומנות.

מניעה של חבורה ריאתית בתאונות דרכים נעשית לרוב על ידי חגורת בטיחות . במתאר צבאי מיגון החזה יוצר ניתוק של גל ההדף ומגן על הרקמות.

טיפול: הפציעה מחלימה באופן עצמוני, לא קיים טיפול תרופתי יעיל ועיקר הטיפול הינו תומך שכולל מתן חמצן וניקוי פעיל של הפרשות על ידי פיזיותרפיה, אנלגטיקה ועידוד שיעול. במקרים חמורים נדרשת אינטובציה והנשמה מלאכותית לצורך תיקון ההפרעה בחילוף הגזים, הירידה בהיענות הריאה והפחתת עבודת הנשימה. לאור הנזק שעשוי להיגרם מהנשמה ממושכת ואגרסיבית קיימים דיונים מרובים על אופן ההנשמה האופטימלי של פצועים אלו, בכל השיטות האפשריות יש לנסות ולהימנע מהנשמה בלחצים גבוהים. טיפול בנוזלים או מוצרי דם נחוץ לצורך שימור נפח תוך כילי, עם זאת טיפול זה צריך להיעשות בזהירות המתחייבת מאחר ועודף נוזלים עלול להחמיר בצקת ריאות. השימוש במשתנים מסייע בהפחתת נפח הנוזלים ומפחית תנגודת של וורידי הריאה ובכך מפחית את הלחץ בכלי הדם הריאתיים.

לסיכום – חבורה ריאתית לרוב נלווית לפציעות חזה משמעותיות. הטיפול הינו טיפול תומך בלבד, ועשוי להגיע עד צורך בהנשמה בלחץ חיובי. עיקר התחלואה תופיע כ-24 שעות לאחר החבלה אך במקרים קשים תחלואה ריאתית יכולה להתפתח גם בשלבים מוקדמים יותר. למרות היעדר טיפול ייעודי מטפלים צריכים להיות מודעים לאפשרות לחבורה ריאתית באבחנה המבדלת לפצוע הסובל מהחמרה נשימתית ללא עדות לחזה אוויר , זאת בעיקר בדרגי הטיפול המתקדמים הצפויים לטפל בפצועים זמן ממושך יחסית.