פרשה ופסיכולוגיה | הרב איתיאל גולד: Recent Episodes
ישיבת הר עציון
הרב איתיאל גולד הוא בוגר הישיבה ופסיכולוג חינוכי אשר נטוע בעולמה של תורה. מוזמנים להצטרף לשיעורו השבועי אשר עוסק בזוית פסיכולוגית בפרשת השבוע.
סדרה מבית קש"ת – 'קול שידורי תורה' של בית המדרש הוירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי.
מדוע כה חשוב שמשה יעלה להר ויתבונן על הארץ? מה הראייה שלו נותנת לנו מבחינה נפשית עד ימינו?
זהו השיעור האחרון בסדרה.. נהנתם? רוצים להגיד תודה לרב איתיאל? כתבו את מילותיכם כאן בקישור ונעביר לו את התודות:
https://forms.gle/ZL1AkjKtHrQR8qM6A
רוצים להתחיל מבראשית? הסדרה נשארת כאן בספוטיפיי וכל הרוצה - יבוא ויטול.
שירת האזינו מציגה מודל אחר לקשר בין ה' לעם ישראל. קשר ראשוני ובסיסי יותר, שנשמר תמיד, גם כאשר הרבדים הגבוהים יותר מתפרקים. ההיזכרות ברובד הזה חיונית לעתיד הנפשי של עם ישראל.
פרשית התשובה מגיעה על רקע הסיום הנורא של פרשיית הקללות, המאפסת את כל ההיסטוריה הישראלית. דווקא התרסקות כה קשה מאפשרת תיקון ממקום מפותח.
כיצד שומרים על מתח רוחני בתוך עולם פיזי ויציב? השאלה הזו מהדהדת בפרשה לקראת הכניסה לארץ. המענה מגיע בדמות מצוות הביכורים, כתיבת התורה על אבנים ופרשיית הברכות והקללות.
הפרשה מציגה את המצוות מכיוון חדש - הן מקבלות טעמים ומשמעויות וכן מתוארות כחלק ממערכת היחסים החדשה בין עם ישראל לה', מתוך המקום הבוגר של דור הנכנסים לארץ.
הפרשה מציגה דינאמיקה עדינה בין ההנהגה העצמאית של עמ"י בשעריו, לבין המשמעת למרכז הרוחני בבית המקדש. איזון כזה מאפשר התעצמות והתבגרות של העם, יחד עם ריסון והגבלת הכח.
הפרשה מציגה מודל חדש לעבודת ה', לאחר ההתנחלות בארץ: הקשר יהיה יותר מרוחק, רק במקום אשר יבחר ה'. זאת מתוך אמונה כי העם יכול לחיות חיי חול, תוך התבוננות מלאת יראה כלפי המקדש.
משה מספר מחדש את סיפורי המדבר, מתוך פרספקטיבה חדשה ורחבה יותר. בייחוד מעניינת הגישה החדשנית שלו להליכה 40 שנה במדבר ולאכילת המן ולמשמעויותיה.
כיצד ייתכנו הבדלים בעשרת הדיברות? נראה שמשה מעביר כאן את העם חוויה של יצירת חיבור נפשי מחודש בכל דור עם התורה, דרך האפשרות לפרש אותה.
הפרשה מתארת את המעבר של משה ממנהיג ניסי ופועל למנהיג מדבר. המעבר קשור לחילופי הדורות, המאפשרים קשר אחר בין משה לעם.
המלחמה עם מדין מהווה אב טיפוס להתמודדויות התרבותיות שעוד מצפות לעם בעתיד. היא כוללת בתוכה תובנות אודות העדינות הנדרשת במאבק מול תרבויות מאיימות.
כיצד אפשר לפגוע בעם ישראל? הפרשה מלמדת אותנו כי מתקפה מאגית לא עובדת, אך פיתוי לסטייה מהדרך היא המפתח. רק עם ישראל יכול לתת את הנשק בידי אויביו הרוחניים.
מה היה חטאו של משה במי מריבה? קריאה פסיכולוגית במקרא יכולה להציע מבט חדש על תגובתו הקשה של משה לתלונות העם לאורך ההליכה במדבר, כשהשיא בפרשת מי מריבה.
קנאה נובעת מתחרותיות קשה, שלא מאפשרת את קבלת המקום האישי. המקנא יעשה הכל כדי לעקוף את אלו שמעליו או להוריד אותם. בסופו של דבר הוא הנפגע הראשי מכך, כפי שקרה לקרח ועדתו.
איך מתמודדים עם עתיד לא ידוע? אפשר לשלוח מרגלים ולבנות תסריטים, אך כנראה שזה רק מחריף את החרדה. אבל יש גם דרך אחרת, שאותה מייצג יהושע.
חטא המתאווים מסמל את המתח בין ההתקדמות למשיכה אחורה, אל המקום הנמוך אך המוכר. תגובת ה' מראה את המורכבות בהתמודדות עם משיכה זו - חיזוק הרוח ומתן בשר.
מדוע הנזיר מגדל שער ראשו ונאסר בשתיית יין? על הארגון הרוחני של מחנה ישראל, ההסדר החברתי והגמישות ביחס לפורצי המסגרות.
מה חשיבותם של כל הפרטים היבשים הממלאים את הפרשה? על המהות של המפקד, מעבר לריבוי הנתונים.
הסכנה הגדולה של היחיד והחברה היא ההתקבעות והניוון. פרשות בהר בחוקותי נועדו כדי שניזהר מהמקום הנפשי הזה. בכך הן מאירות את ספר ויקרא כולו באור חדש.
מעגל השנה היהודי מורכב מחיבורים בין הטבע, האדם הפרטי וההיסטוריה הלאומית. חלק מהחיבורים נוצרו בתורה וחלק צמחו מעם ישראל, דרך התורה שבעל פה.
עבודת כהן גדול מכוונת ליצור השארת שכינה מחודשת במשכן דרך הענן. זאת בניגוד לנדב ואביהוא שניסו להיפגש עם ה' דרך האש ונשרפו. שיעור זה מוקדש לעילוי נשמתו של יקירנו סעדיה יהושע בן אליעזר ואהבה ארנפרייס ז"ל
הטומאה קשורה בחיבור לעולם החיים והתרחקות מהמוות. המצורע מסמל את נוכחותו של המוות בתוך עולם החיים. התורה מקדישה מקום רחב להבחנה בין כוחות החיים לכוחות המוות ובחשיבות של ההפרדה בין העולמות. זו עבודה מסובכת, פיזית ונפשית.
חטאם של נדב ואביהוא בא על רקע חוסר ההצלחה של אהרן בהורדת השכינה, אלא שמעשיהם העידו על לחץ וחוסר סבלנות.
פרשות ויקרא וצו מתארות שני רבדים בעבודת המשכן, רובד ההתנדבות האישית ורובד החובה, שעליה ממונים הכהנים. שני הרבדים מנוגדים אך משלימים את עבודת ה'.
מהו התהליך הנפשי המלווה את הקרבנות השונים? נראה כי כל קרבן מכוון להלך נפש אחר ולסוג מפגש אחר עם הקב"ה.
עיון בפרשה מגלה כמה הפתעות, בתוך החזרתיות על בניית המשכן. הפתעות אלו יכולות לשפוך אור על התיקון שעשה העם לחטא העגל, תוך כדי תהליך הבנייה.
מה המקור הנפשי של חטא העגל? ומה גרם לעם ישראל לכרוך יחד מאגיה וזנות, דווקא כשמשה על ההר?
פסיכולוג חינוכי בפרשת תצווה מתואר משכן שונה לחלוטין מזה של פרשת תרומה. זהו משכן שיש בו כהנים ועשייה. נראה כי יש רבדים שונים במשכן, המכוונים למטרות שונות.
המשכן בנוי בצורת פנים וכולל שימוש בכל החושים. כך לוחות הברית יכולות להפוך מזכרון מאובן למפגש חיוני ודינאמי עם ה'.
במעמד הר סיני עם ישראל חש בחרדה, אך בסוף הפרשה הוא מצליח להתאושש, ליצור קרבה ולכרות ברית. התהליך התאפשר בזכות קובץ החוקים של פרשת משפטים, המעביר את עם ישראל תהליך של בניית חברה מסודרת, מה שמרגיע את החרדה מהאלוקי.
בפרשה עם ישראל עובר כמה תחנות, בהם הוא מתפתח ומתחיל לקחת אחריות על גורלו. לאט לאט הוא לומד כי את השםע מקבלים דרך עבודה ולא בצורה פאסיבית. כל זאת כהכנה למעמד הר סיני.
עיון בפרשה מראה כי יציאת מצרים הייתה בעצם גירוש בעל כרחם של עמ"י. כיצד ייתכן כי עם ישראל רצה להישאר ממצרים ומה מנסה התורה ללמד מכך לדורות הבאים?
האם יציאת מצרים היא התקוממות עממית, או גירוש בכח ממצרים? על מקומם הפסיכולוגי של העם במהלך יציאת מצרים ודרכו של ה' לגאול אותם, למרות הקשיים.
בתחילת הפרשה אנו עדים למצבו הקשה של עם ישראל, שרק הולך ומידרדר. אך ברגע אחד הכל התחיל להשתנות. מהו אותו רגע ומה אפשר ללמוד מכך על יציאה מדפוסי פעולה אוטומטיים, שרק מסבכים את המצב?
ראשונה בספר בראשית, משפחה נשארת שלמה, ללא דחייה של אחד הבנים. יעקב מברך את כולם, גם את אלו שחטאו. כיצד הצליח יעקב לשמור על אחדות המשפחה? ומה ניתן ללמוד מכך על הדרך לשמירת אחדות במשפחות שלנו, ללא טשטוש ההבדלים בין הילדים?
זהות אישית מתגבשת דרך חיבור בין אירועי העבר לשאיפות לעתיד. בפרשה, בה מתרחש החיבור המיוחל במשפחה, אפשר לראות כיצד יעקב מצליח לאחד את הקרעים וליצור זהות מגובשת בעלת המשכיות. מעקב מדוקדק אחר חילופי השמות יעקב וישראל עשוי ללמד רבות על תהליך זה.
עיון בדמויות של ראובן ויהודה עשוי להראות מהי הדרך המועילה לניתוב רגשות אשם לקראת תהליך של תיקון.
מהם התהליכים הפסיכולוגים שהובילו להידרדרות מצבו של יוסף? מהו חלקו בנפילה וכיצד התפתח ממנה? על מעבר מנרקיסיזם לאמונה באלוקים וראיית הזולת.
מהו התהליך הפסיכולוגי שהתרחש במפגש יעקב ועשו? כיצד המפגש שהחל במאבק הסתיים בחיבוק? ומה ניתן ללמוד מכך על קשרים בין אישיים?
בפרשה יעקב נדרש להתפתח ולגדול. לצאת ל"מסע הגיבור" ולהיאבק בקשיים אדירים, חיצוניים ופנימיים. את התהליך הוא מסיים בהצלחה, כאשר מצליח לבסס נפרדות מהוריו ומדודו, לבן.
מדוע יצחק העדיף את עשו? למה רבקה לא גילתה ליצחק את הנבואה שקיבלה בהיריון? וכיצד אפשר בכלל להבין את גניבת הברכות? קריאה פסיכולוגית בפרשה עשויה לשפוך אור על פרשה מורכבת זו.
מיהי שרה אמנו? כיצד נראתה הזוגיות שלה עם אברהם? ואיזה כיוון הדגיש כל אחד מהם? על המאבק בין אוניברסליות לפרטיקולריות, בין התכנסות פנימה להתרחבות החוצה.
בין הא-ל התובע לה' החומל, פרשת העקדה קשה מאוד להבנה מכל בחינה. אולם ייתכן שהסיפור מנסה להציג את ריבוי הפנים של ההתגלות האלוקית ואת תגובות הנפש השונות כלפיה. ריבוי זה מאפשר גם הצצה למורכבותם של יחסי אב – בן.
על המהפך שחל בחיי אברהם, מדמות מעוררת רחמים במצרים, לגיבור הכובש את ארבעת המלכים. ועל היכולת שלנו להשיג יותר בחיים ולשחרר חרדות.
כיצד אפשר לשרוד ולהישאר שפוי כשרוע מקיף אותך מכל הכיוונים? על דמותו של נח ומדוע דווקא הוא הציל את האנושות מאבדון.
על שורשי הרוע האנושי לאור סיפור קין והבל איך קורה שבעולם המכיל ארבעה אנשים פורץ סכסוך מחריד הגורם לרצח? ומהם בעצם שורשי הרוע האנושי? בשיעור ננסה להישיר מבט לשאלות הקשות האלו שמלוות את האנושות מימי קין והבל ועד היום.