Tel Aviv University: Recent Episodes
taupodcast
Montana Tucker, the unstoppable influencer with over 3 million followers on Instagram and with over 9 million on Tiktok, sent shockwaves through the Grammys' red carpet with her bold statement: a striking yellow ribbon symbolizing the campaign for the release of Israeli hostages. As a proud Jewish icon, Tucker's choice resonated deeply, sparking intrigue and conversation far beyond the glitz and glam.
But there's more to the story. The red carpet isn't just a runway—it's a battleground for activism. From advocating for a ceasefire in Gaza to championing human rights, stars are using social networks to push their agendas while competing for audience attention.
Join us as we dive into the dynamic world of social media influencers, where personal brands collide with social justice. Our host Jeremy Fogle leads the charge in a captivating discussion with Asa Shapira from the Department of Communication at Tel Aviv University and Prof. Michael Gilead from Tel Aviv University's School of Psychological Sciences , shedding light on the strategic moves influencers make to shape the narrative and capture our attention. Don't miss out on this eye-opening exploration.
מונטנה טאקר, המשפיענית הבלתי ניתנת לעצירה עם מוניטין של מעל 3 מיליון עוקבים באינסטגרם ומעל ל - 9 מיליון בטיקטוק, הדהימה את הקהל בשטיח האדום של הגראמי עם אמירה ברורה כשעליה סרט צהוב בולט המסמל את המאבק לשחרור החטופים הישראליים.
כאייקון יהודי גאה, הבחירה של טאקר הרעידה את השטח ועוררה שיח בנושא, הרבה מעבר לזוהר ולגלאם.
אבל יש עוד צדדים לסיפור. השטיח האדום הוא מזמן לא רק מסלול דוגמנות או ראווה - הוא שדה קרב לאקטיביזם. מתמיכה בהפסקת אש בעזה ועד לקידום זכויות אדם, כוכבים משתמשים ברשתות החברתיות כדי לדחוף את האג'נדות שלהם תוך תחרות על תשומת הלב הקהל.
הצטרפו אלינו כשאנחנו מנסים להבין את העולם הדינמי של משפיעני מדיה חברתית, שבו מותגים אישיים מתנגשים בצדק חברתי.
המארח שלנו ג'רמי פוגל מוביל את הדיון ומארח את אסא שפירא מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מיכאל גלעד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.
ביחד הם יחשפו את המהלכים האסטרטגיים שמשפיענים עושים כדי לעצב את הנרטיב וללכוד את תשומת הלב שלנו.
לא כדאי לכם לפספס!
הגיוס ההמוני למילואים בעקבות ה – 7.10 לא פסח על אף אחת מקבוצות האוכלוסייה, מצעירות וצעירים שהשתחררו ממש לא מזמן, עד לבעלות ובעלי משפחות וגם - קבוצת הסטודנטיות והסטודנטים, ששמו את הלימודים בצד והתגייסו למען הלחימה.
בפרק 9 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם שני מילואימניקים, סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, שיספרו איך ומתי ה - 7.10 פגש אותם, על חוויותיהם מהמילואים והלחימה בתוך עזה ועל הרגע שבו הם נדרשו לשים את הכל בצד ולחזור לספסל הלימודים.
בפרק זה משתתפים:
עודד שטראוס - הפקולטה לאומנויות, אוניברסיטת תל אביב
נמרוד הראל - הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב
אחד הנושאים היותר מדוברים והשנויים במחלוקת של המלחמה הוא העניין של הסיוע ההומניטרי. לא ניתן להישאר אדישים בפני הרגעים הוויראליים בהן משאיות הסיוע נכנסות לעזה דרך מעבר כרם שלום נוכח סוגיית החטופים והלחימה הבלתי פוסקת של כוחותינו.
אז איך ניתן להתמודד עם אזור מוכה אסון שמכיל אוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה? כיצד נכנסת למשוואה הדרישה המשפטית ממדינת ישראל להתנהג לפי קודים בינלאומיים? ואיך מצרים, המדינה השכנה, היא חלק מרכזי בסוגייה כשרוב הסיוע ההומניטרי מגיעה דרכה.
:בפרק 8 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם
ד''ר עינב לוי, החוג לניהול מצבי חירום, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אליאב ליבליך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
ד''ר מירה צורף, החוג להיסטוריה של מזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב
בין התמונות הרבות מהשבת השחורה של ה7.10 התמונה של יפה אדר, קיבוצניקית מניר עוז בת 85, יושבת זקופה בקלנועית מוקפת מחבלי חמאס בדרך לעזה, תחקק בזכרון הקולקטיבי של כולנו.
אז מה כל כך מיוחד בסבתות הקיבוצניקיות? האם הן קורצו מחומרים עמידים יותר מכולם? מה משמעותו של החוסן הנפשי שכל כך מזוהה איתן? ואיך נערכו וטיפלו בהן לאחר חזרתן מהשבי במסגרת עסקת החטופים הראשונה?
:בפרק 7 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם:
,ד''ר שירלי אורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהייתה חלק מצוות הרופאים בבית חולים וולפסון שקיבל את הנשים שחזרו מהשבי
ד''ר רינת ליפשיץ, מרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ומהחוג לגרונטולוגיה קהילתית במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
בתאריך 5.12.23 נקראו 3 הנשיאות של 3 המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בארה"ב: אליזבת מגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, קלודין גיל מאוניברסיטת הרווארד וסאלי קורנבלוט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס לשימוע בקונגרס האמריקאי. הנושא: אנטישמיות בקמפוסים. השימוע נמשך 3 שעות, אך רגע אחד נחקק בזכרון, הפך לויראלי ואולי סיים את הקריירה של הנשים המכובדות שנקראו לעדות. כאשר נשאלו על ידי חברת הקונגרס אליס סטפניק האם הקריאות לפגיעה ביהודים בהפגנות בקמפוס שלהן מהוות אנטישמיות, הן ענו:
It depends on the context. זה תלוי בהקשר.
מאז ועד להקלטת הפרק הזה של הפודקסט שלנו, 2 מהנשיאות כבר הספיקו להתפטר/ ספק להיות מפוטרות. נדבר על המהות והמשמעות של שימוע בקונגרס האמריקאי, על איך נכון להכין עדים לחקירה במשפט או לשימוע, ותהינו אם הכינו אותן כראוי. האם יכול להיות שהמוסדות הכי יוקרתיים ועשירים בעולם לא השכילו לקבל ייעוץ משפטי מתאים? או אולי כוכבות האירוע, הנשיאות עצמן, לא באו מוכנות? דיברנו גם התופעה החדשה של תחרות הקורבן והאם זה משתלם, בימים אלו, להיות דווקא זה שמופלה.
בפרק משתתפים:
פרופ' נורית שנבל, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. נשיאת האגודה האירופאית לפסיכולוגיה חברתית.
עורכת דין ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
עידו פרנקו, חוקר בתחום הפולטיקה האמריקאית ודוקטורנט למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב
בפרק ה-5 של פודקסט "הזירה" של אוניברסיטת תל אביב דיברנו על השיר "אין לך מה לדאוג" שהתפרסם במלחמת יום כיפור וחזר לחיינו שוב במלחמת חרבות ברזל, ואף זכה להיפוך מגדרי בגרסה הנשית שבה אסתר רדה שרה "שלח לי תחתונים וגופיות".
מה המשמעות של זה על תהליכים מגדריים שקורים בצה"ל ובתרבות הישראלית בכלל? מה התפקיד של מוזיקה בזמן מלחמה? ולמה החייל (וגם החיילת) בשיר מבקשים דווקא תחתונים?
השיר "אין לך מה לדאוג" בגרסתו הנשית נוצר מתוך שת"פ בין קהילת המילואימניקיות לבין משרד הפרסום מקאן. לחידוש המילים אחראית תלמה אליגון רוז, בביצוע אסתר רדה.
בפרק משתתפים:
פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי מגדר
ד"ר יונתן תורג'מן מהמגמה למוזיקולוגיה
פרופ' מל רוזנברג מהפקולטה לרפואה
הסרטון הוויראלי של העיתונאית המצרית בסמה ווהבה שפנתה בנאום בעברית לישראלים בכלל ולראש הממשלה שלנו בפרט.
הנאום שלה הפך לתופעת רשת וויראלית ואפילו זכה להתייחסויות סאטיריות, גולשים שהלבישו טקסטים אחרים על גבי הוידאו שלה בעזרת AI ועוד. מה אפשר ללמוד מהרגע הוויראלי הזה התרבות המצרית, על האופן שבו אנחנו משתמשים בשפה ועל תקשורת בימנו?
המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, מושחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות מתחומי מחקר שונים, וביחד עם מתעמקים ברגע הוויראלי הנבחר מכמה זוויות שונות ומפתיעות.
הפרק הזה בהשתתפות:
ד"ר מירה צורף – מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, מתמחה בהיסטוריה התרבותית של מצרים בעת המודרנית
ד"ר אוון כהן מהחוג לבלשנות מומחה לפונטיקה ופונולוגיה
אבנר הופשטיין – יו"ר דסק התחקירים של אתר Times of Israel ומרצה אורח באוניברסיטת תל אביב
בפרק השלישי של פודקאסט "הזירה" שאלנו למה בעצם תולשים בעולם את תמונות החטופים.
מה המשמעות של זה מבחינת יחס העולם אלינו? מהם האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו את זיהוי החטופים? ומה היחס של היהדות לפדיון שבויים?
הפרק בהשתתפות:
ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב
דור גושר, בוגר תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב וכיום עובד בחברת סייבר
פרופ' יובל רוטמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב
בפודקסט הזירה של אוניברסיטת תל אביב בכל פרק אנחנו בוחרים להתמקד בתמונה או סרטון שהפכו ל"ויראליים" בתקופה האחרונה.
המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח, משוחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי מחקר שונים, וביחד הם מתעמקים וחוקרים את הרגע הויראלי הנבחר מכמה נקודות זווית שונות ומפתיעות.
בפרק הזה נדבר על הציור של זויה צ'רקסקי, שמזכיר בסגנון את "גרניקה" של פיקאסו, שמתייחס לזוועות של השבת הנוראית ב7.10.
נדבר על האופן שבו הציור משקף מגמות בהיסטוריה של האמנות, על איך אנחנו כבני אדם חשים אמפתיה ולמי, ומה הופך תמונה לוויראלית בתרבות הדיגיטלית העכשוית.
בפרק הזה משתתפים:
ד"ר תמר מאיר מהפקולטה לאמנויות שחוקרת את המפגש בין אמנות לאירועים משמעותיים בהיסטוריה
ד"ר ענבל בן עמי ברטל מביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוח, שחוקרת את הבסיס הניורולוגי של רגש האמפתיה ושל התנהגות פרו חברתיות
ד"ר מירב שהם מהחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה, שחוקרת התנהגות צרכנים בדגש על מדיה חברתית
הפרק הראשון של הפודקסט החדש של אוניברסיטת תל אביב: "הזירה"!
פודקסט בו בכל פרק נבחר תמונה או סרטון שהפכו ל"ויראליים" מהתקופה האחרונה.
המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח, משוחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי מחקר שונים, וביחד הם מתעמקים וחוקרים את הרגע הויראלי הנבחר מכמה נקודות זווית שונות ומפתיעות.
בפרק הראשון נדבר על התופעה האופנתית הויראלית של המילואמניקים עם השפם במלחמת "חרבות ברזל".
כולנו ראינו ברשת תמונות וסרטונים, או אולי אפילו קיבלנו כאלה ממילואמניקים שאנחנו מכירים, שבהם רואים את הלוק המאפיין את מלחמת "חרבות ברזל" – מדים ושפם.
בפרק הזה משתתפים:
ד"ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, ומתמחה בארכיאולוגיה צבאית, שגילה לנו שאופנות צבאיות היו "ויראליות" כבר בצבא הרומי
פרופ' נירה ליברמן מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, שקשרה בין השפמים של היום לאופן שבו אנחנו זוכרים קולטיבית את אירועי העבר
פרופ' יוסי יובל, מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, שאותו שאלנו למה בכלל ליצורים אנושיים יש את "שאריות הפרווה" כפי שאפשר לכנות שפם, ומה התפקיד האבולוציוני של שיער על הגוף אצל בעלי חיים ובינהם בני האדם.
א.נשים ומקומות | אני לא מסעודה משדרות | רז אלקיים
‘מסעודה משדרות’ הפכה למטבע לשון בפוליטיקה הישראלית, רז אלקיים שגדל בשדרות מראיין לא את מסעודה המומצאת אלא את ציפי, אישה שחיה בשדרות ומנפצת את הסטריאוטיפ.
רז אלקיים הוא סטודנט בתוכנית לתואר כפול בהנדסה ביורפואית וביולוגיה- מדעי המוח באונ’ ת”א. קצין ומפקד במילואים. בוגר הארגון LEAD, התוכנית לפיתוח מנהגיות בישראל. יזם והקים פרויקטים חברתיים רבים, בניהם פרויקט לטיפול בנערים ונערות עם פוסט טראומה בעוטף עזה. כיום מתמחה בעמותת “15 דקות- ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל”.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | בָּלָאדִי סָחְ’נין | מוחמד בדארנה
מוחמד בדארנה בוחן את אפשרויות המגורים השונות והבחירות של צעירים בעירו סח’נין על רקע מצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית. האם לבנות בית בכפר, מי יכול ובאיזה מחיר, האם לעבור לבנייה רוויה בערים יהודיות סמוכות ומדוע לא מתפתח מודל של בנייה רוויה בעיר סח’נין שיוכל לפתור חלק ממצוקת הדיור?
מוחמד בדארנה, מהנדס ומודד מוסמך וסטודנט תואר שני בתכנון אזורי ועירוני, במקור תושב העיר סח’נין בצפון , עובד היום במרכז למיפוי ישראל השייך למשרד הבינוי והשיכון בתל אביב .
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | צדק בין-דורי בכפרים הלא מוכרים בנגב | סלימאן אלתיהי
הכפר הלא מוכר ואדי אל-נעם ממקומם סמוך לרמת חובב, מרכז הפסולת והתעשייה הגדול בישראל. התושבים הבדואים אינם מוכנים לעזוב את הבית שלהם שהיה שם עוד לפני קום המדינה והמפעלים, אך לחיים בסמיכות לאתר שכזה יש מחיר בריאותי מוכח. סלימאן אלתיהי מעלה את שאלת הצדק הבין-דורי והדילמה הערכית שבין ה’צומוד’, הדבקות באדמה לבין בריאות הילדים. הוא מראיין את תושבי ואדי אל-נעם בנושא.
סלימאן אלתיהי הוא יליד רהט, פעיל להכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב וסטודנט לתואר שני בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מתעניין בפיתוח החברתי והתרבותי של החברה הערבית-בדואית בנגב, כחלק מהקולקטיב הפלסטיני ההיסטורי.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | בין שתי ערים | שירי שוב
שירי שוב עברה בילדותה מעיר אחת לאחרת וברגע אחד נעקרה מנוף ילדותה וחברותיה אל תוך חווית חיים אחרת. בפרק היא משוחחת עם אביה על ההחלטה שלהם לעבור, ונוגעת בשאלות של זהות, שייכות והאופן שבו מקום מעצב את מי שאנחנו.
שירי שוב היא סטודנטית במסלול הישיר לmd-phd (רופא חוקר). בת 27, חרדית, בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה. שירי לומדת רפואה במסלול הארבע שנתי של אוניברסיטת תל אביב ובמקביל משלימה את לימודי הדוקטורט שלה במעבדה של פרופ’ אינה סלוצקי, בה היא חוקרת את מחלת האלצהיימר. בזמנה הפנוי אוהבת לקרוא, לצייר ולתפור.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | סבארביה הישראלית | יובל יעיש
יובל יעיש גדל במערב ראשון לציון באחת השכונות הפרבריות שמציעות ‘ילדות בורגנית מושלמת’. מה המשמעות של לגדול בשכונה שכזו? יובל מתאר את ההבדל שבין מרכז העיר למערב העיר ואת הצורך שלו לצאת מן המקום כדי לגלות את עצמו.
יובל יעיש הוא סטודנט בשנה ב׳ להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במקור מראשון לציון, כיום גר ברמת גן, יובל ממלצר ומברמן במועדון ג׳אז וכותב פרילאנס.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | מי הם ילדי הסנטר? | יונתן גפטר
יונתן גפטר צולל למקום שהפך לאייקוני בעיר תל אביב, לא רק בשל המבנה המפלצתי אלה גם ואולי בעיקר בשל הפיכתו למשהו שהוא מעבר לקניון. דיזינגוף סנטר משמש מרכז מפגש של בני נוער וקהילות שונות שמגיעות מכל הארץ כדי לבלות שם. מה סוד הקסם של המקום ומי הם ‘ילדי הסנטר’ שמבלים בו?
יונתן גפטר הוא סטודנט לסטטיסטיקה וחקר ביצועים. חובב אנימה ותרבות יפן ולומד את השפה היפנית. אוהב את הים של תל אביב ולשוחח ארוכות על פילוסופיה בגרוש.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | ירושלים פינת קלאוזנר | ליה קזאז
ליה קזאז גדלה בשכונת תלפיות בירושלים בין ביתם ההיסטורי של שי עגנון ויוסף קלאוזנר. שמות הרחובות והסיפורים שמאחוריהם היו חלק מסיפורי הילדות שלה, אך חלק נוסף בהיסטוריה המשפחתית נותר עלום ממש כשם שהוא נמחק בזיכרון העירוני. החלק הזה מוסיף להוות גבול סימבולי בין חלקיה השונים של העיר.
ליה קזאז, נולדה וגדלה בירושלים, מתגוררת היום בתל אביב. ליה עושה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, את התואר הראשון עשתה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. כיום, עובדת בשלוחה הישראלית של פדרציית סן פרנסיסקו.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | CouchSurfing | אשכר כהן
מדוע אנשים זרים ישנים בספה שלך? אשכר כהן מספרת כיצד הצטרפה לקהילת CouchSurfing ומראיינת חברים שלה מצרפת, איטליה וגרמניה על חווית התיירות הייחודית שמתאפשרת מלינה על ספות של אנשים ברחבי העולם.
אשכר כהן, בת 22 מתל אביב. סטודנטית בשנה א’ למדעי המחשב ופסיכולוגיה בהדגש מדעי המוח.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | מלחמה ובית | רז אלקיים
ברגע אחד חייו של רז אלקיים ומשפחתו השתנו, כאשר טיל נחת על ביתם בשדרות. בתוך המהומה וחוסר הודאות הדליק רז מכשיר הקלטה וליווה את אמו מרגע הפיצוץ ובימים שלאחר מכן. בתחושות, הפחדים והחיפוש אחר בית.
רז אלקיים הוא סטודנט בתוכנית לתואר כפול בהנדסה ביורפואית וביולוגיה- מדעי המוח באונ’ ת”א. קצין ומפקד במילואים. בוגר הארגון LEAD, התוכנית לפיתוח מנהגיות בישראל. יזם והקים פרויקטים חברתיים רבים, בניהם פרויקט לטיפול בנערים ונערות עם פוסט טראומה בעוטף עזה. כיום מתמחה בעמותת “15 דקות- ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל”.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | כאבי גדילה | הודיה סופיה לב
הודיה סופיה לב גדלה בפריפריה הרחוקה במקום שאנשים לרוב אינם מכירים, בפרק היא מספרת את סיפור הצמיחה של מעלות-תרשיחא וכיצד היא והמקום גדלו ביחד.
הודיה סופיה לב היא סטודנטית לתואר ראשון בתקשורת וסוציולוגיה. לב נולדה במעלות-תרשיחא, גדלה וחונכה על ברכי הציונות הדתית. כיום היא מתגוררת בשכונת פלורנטין בתל-אביב.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | מבנים, מבנים ונגמרה הנשמה | מיכל קטושבסקי
מיכל קטושבסקי ובן זוגה קנו את דירת החלומות שלהם בעיר חולון, אך מעט לאחר מכן הופתעו לגלות שהבניין והמתחם כולו עתידים לעבור פינוי בינוי. על פניו זכייה בלוטו, האמנם?! פרק זה מציג קול אחר שאיננו רוצה להיפרד מן הקיים לטובת החדש ומטיך ספק בכך שהחדש בהכרח נוצץ יותר.
מיכל קטושבסקי היא סטודנטית לתואר שני בגיאוגרפיה במסלול לתכנון ועיצוב עירוני ואזורי באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן גוריון. עובדת בועדה המחוזית מרכז במנהל התכנון והבניה. גרה בחולון.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | תחנות בחיים | חנניה מאיר
בפרק זה חנניה מאיר לוקח אותנו למסע בתחבורה הציבורית בדרכו מאפרת לירושלים ומשם לתל אביב. בדרך הוא עובר בכל התחנות שמאפיינות את החברה בישראל.
חנניה מאיר הוא סטודנט לתואר שני במתמטיקה ועובד במנהל אסטרטגיה במשרד התיירות. במקור מאפרת בגוש עציון וכרגע מתגורר בירושלים. נע על קו אפרת – ירושלים – תל אביב ושמח לשתף מחוויותיו בתחבצ.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | בין השמשות ובין הפגנות | אבישג אליאב
בפרק זה אבישג אליאב מנהלת דיאלוג פנימי עם המפגינים נגד ישראל שהייתה חולפת על פניהם בילדותה באן-ארבור. מי שהיו צלליות מעורפלות בנופי ילדותה הופכים לקולות מאתגרים אשר ממשיכים ללוות אותה בשנת השירות והעלייה לישראל, בשירות הצבאי ובחייה היום ברחובותיה של יפו.
אבישג אליאב נולדה בירושלים אך גדלה בארצות הברית, במישיגן. כיום היא סטודנטית לתואר ראשון דו חוגי בגאוגרפיה וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, ושואפת להמשיך את לימודיה בתחום תכנון ערים. היא גרה בתל אביב ונהנית מהקיץ, השמש, והים.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
א.נשים ומקומות | שייכות וזרות במרחב | ציון דרבא
ציון דרבאו נזכר במפגשים הראשונים שלו עם המשטרה ובכל אותם שומרי סף שדאגו להבהיר לו ולקרוביו שהנוכחות שלו כאדם שחור במרחב, איננה מובנת מאליה. הוא נזכר בערים השונות שחי בהן בישראל שבהן בלט יותר ופחות ושואל את עצמו באיזו סביבה ירצה לחיות בעתיד ולהקים את משפחתו.
ציון דרבאו הוא עורך דין במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. ציון סטודנט לתואר שני במשפטים ובוגר LL.B במשפטים ו-B.A בממשל.
הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.
שלושת הווירולוגים פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד"ר אורן קובילר מאוניברסיטת תל אביב דנים בנושאים על סדר היום, והפעם: על אבעבועות הקוף
שלושת הווירולוגים מאוניברסיטת תל אביב פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד"ר אורן קובילר, דנים בנושאים על סדר היום במגפת הקורונה. והיום: מי אתה? וריאנט אומיקרון?
אוניברסיטת תל אביב רואה חשיבות עליונה בהנגשת הסביבה ושילובם של א.נשים עם מוגבלויות בכל תחומי הפעילות הן במהלך לימודיהם והן כבוגרות ובוגרים. לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות החל ב-3 בדצמבר קיימנו בפרק זה דיון עם בוגרות ובוגרים הפעילים בתחום מזוויות שונות, במטרה לחזק את המודעות לנושא בכל ימות השנה.
משתתפים:
- יובל וגנר, פעיל חברתי למען אנשים עם מוגבלויות, מייסד ויו"ר עמותת נגישות ישראל וקצין לשעבר בחיל האוויר הישראלי, לימודי תואר שני בפקולטה לניהול
- רויטל לן כהן, מנהלת תחום שילוב בחינוך בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בוגרת הפקולטה למדעי החברה
- ארז פרלמוטר, מייסד, שותף ויו"ר דירקטוריון כל זכות, בוגר הפקולטות למדעים מדויקים, לניהול ולמדעי הרוח
- גיא בן דור, מייסד ארגון180° מעלות - קידום והעצמת אנשים עם מוגבלויות באמצעות פעילויות חינוך וספורט, בוגר הפקולטות למשפטים ולניהול
מנחה:
פרופ' נטע זיו, נציבת שוויון ומגוון באוניברסיטת תל אביב
בפרק מתארח ד"ר אורן טנא, בוגר ביה"ס לרפואה וביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, פסיכיאטר ומנהל המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש במרכז הרפואי ת״א (איכילוב), מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ומלמד את כולנו שיעור חשוב על שחיקה – בבית ובעבודה, דרכים להתמודד עימה וכיצד למזער אותה.
את האירוע פתחה פרופ' תלמה הנדלר, פסיכיאטרית וחוקרת במדעי המוח של הרגש, מחלוצות תחום הדימות התפקודי של המוח בישראל, ראש מכון סגול לתפקודי המוח באיכילוב, פרופ' לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
בפרק זה מראיינת מרי שגיא-מידן - אדריכלית ועיתונאית, מייסדת Maydan Architects, Inc, בוגרת הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון והפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, את ד"ר אילנה דיין, בוגרת הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן ובעלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.
מנחה:
פרופ' שירה דביר גבירצמן מהחוג לתקשורת ע"ש דן באוניברסיטת תל אביב
בפרק זה, מדברים בוגרות ובוגרים מעולם התיירות על המגמות, האתגרים וההזדמנויות של עולם התיירות הישראלי בעת הזו.
משתתפים:
אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל ויו"ר אל"ה תאגיד המיחזור, בוגר הפקולטה לניהול והפקולטה למדעי החברה
אסף זמיר, שר התיירות לשעבר, אשר מונה בימים אלה לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק, בוגר הפקולטה למשפטים
ענת סטריק דהאן, משנה למנכ"ל מלונות ישראל קנדה, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח
רוני פיבקו, יו"ר, נשיא ומנכ"ל קבוצת קלאב הוטל וסגן נשיא התאחדות המלונות בישראל, בוגר הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול
מנחה:
לי אברמוביץ, חברת מערכת חברת החדשות N12 של קשת 12, בוגרת הפקולטה למדעי החברה
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה, והפעם מצטרף אליהם ד״ר איציק לוי מנהל מרפאת האיידס בשיבא
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״כלב מי שנדבק״ -נגיפי כלבת
עם ד״ר דן דוד
וירולוג מהמחלקה לוירולוגיה במכון הווטרינרי ע״ש קימרון. מנהל המעבדה לכלבת לשעבר
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״עד מתי COVID-19?״ עם פרופ׳ גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר ויושבת ראש האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״הזמן הצהוב״ עם פרופ׳ אמיר שלומאי מנהל מחלקה פנימית ד׳ ורופא בכיר במכון הכבד בבית החולים בלינסון
בפרק זה, נפגשו ארבעה בוגרים ש"עשו את זה" כל אחד בתחומו, בכדי לדון במגמות, ההזדמנויות והאתגרים של עולם ההייטק.
האם הבועה הולכת להתפוצץ לאחר משבר הקורונה?
משתתפים:
קובי מרנקו, מנכ"ל ומייסד שותף Arbe Robotics, בוגר הפקולטה למדעי הרוח
יפעת אורון, Incoming Senior Managing Director at Blackstone and Head of the Firm's Tel Aviv Office, בוגרת הפקולטה לניהול
עומר כילף, מנכ"ל ומייסד שותף של Innoviz Technologies, בוגר הפקולטות להנדסה ולניהול
קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, בוגרת הפקולטות למדעי החברה, לניהול ולמשפטים
מנחה:
ענבל אורפז, חוקרת בתוכנית ליפקין שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי, יועצת אסטרטגית בתחומי החדשנות והסטארטאפים, דוברת ומרצה, בוגרת הפקולטות לאמנויות, לניהול ולמדעי החברה.
בפרק זה, מראיינת ד"ר מירה צורף, חברת סגל בכיר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב וחוקרת במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה את אוהד חמו, בוגר הפקולטה למדעי החברה בלימודי מדע המדינה והתכנית הרב תחומית באוניברסיטת תל אביב
ספרו של חמו, "פני השטח", מביא את סיפורם של הפלסטינים בנקודת הזמן הנוכחית – על המהפכות שמתרחשות בשטחים (בעיקר בקרב בני הדור הצעיר), על הייאוש והתחושה של היעדר עתיד אישי ועל השינוי המסתמן ביחס לישראל.
הוא מספר על הקשיים של עיתונאי המסקר את הפלסטינים וצועד בשדה המוקשים של סיקור בשטח עוין, על הדילמות שעולות וצצות לעיתים (האם לאכול בסוכת אבלים של מחבל מתאבד, שימוש בטרמינולוגיות שונות וכו).
חמו נוגע בהבדלים בין חמאס, פת"ח והג'יהאד האסלאמי, מדבר על הבחירות בשטחים ועל מאבק הדמים בין חמאס לפת"ח, מספר על הנבואה החמאסית שלפיה ישראל תימחק בשנת 2022, ומדבר גם על האחר - אותם צעירים עזתים המשתמשים ברשתות החברתיות כדי לחלוק את הטראומות שלהם עם בני גילם הישראלים בעוטף עזה.
בפרק זה, בוגרות ובוגר המכהנים בתפקידי שגרירים וקונסולים ברחבי העולם מדברים על האתגרים הייחודיים של שגרירי ישראל בזירה הבינלאומית בכלל, ובמהלך משבר הקורונה בפרט.
משתתפים:
יפה בן ארי, שגרירת ישראל ביפן, בוגרת הפקולטה למדעי החברה
שני קופר-זוביידה, שגרירת ישראל בגאנה, ליבריה וסיירה לאון, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה למדעי הרוח
סנדרה סימוביץ, קונסולית כללית במינכן, בוגרת הפקולטה למשפטים
רן פלג, קונסול כללי של ישראל למערב סין, בוגר הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול
מנחה:
פרופ' חנה לרנר, ראשת ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
בפרק זה, תחת הכותרת "משנות עולם", ערך ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב דיון בהשתתפות בוגרות מעוררות השראה בתפקידים בכירים מתחומים שונים, בארץ ובעולם:
השתתפו:
ד"ר שרון שחם, מייסדת ונשיאת Karyopharm Therapeutics, בוגרת הפקולטות למדעים מדויקים, למדעי החיים ולניהול באוניברסיטת תל אביב
עו"ד שולמית גרי, מנכ"לית בנק ישראל, בוגרת הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב
ציפי פינס, במאית ומפיקה, מנכ"לית ומנהלת אומנותית של תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר, בוגרת הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב
הנחתה:
לי אברמוביץ, כתבת הצרכנות והתיירות בחברת החדשות של ערוץ 12, בוגרת הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב.
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״נגיפים למלחמה בסרטן״ עם פרופ׳ מרסלו ארליך מהפקולטה למדעי החיים
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״נגיפים מטיילים״, עם פרופ׳ אלי שוורץ מהמכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בבית החולים שיבא
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״הרפס הוא לנצח״
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״נגיפים-לא כולם רעים!״
TAU Law Podcast: Jewish Kapo and the Court as an emotional arena
מה היה היחס למשתפי הפעולה עם הנאצים לאחר הקמת מדינת ישראל? כיצד בא לעולם החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ומה הקשר ל"דין מוסר"? ד"ר רבקה ברוט, חוקרת בתחומי המשפט והשואה משוחחת עם איתן טלמור, תלמיד הפקולטה, על המתח שנוצר בין רגשות העדים לבין החוק הפלילי במשפטיהם של משתפי פעולה יהודיים עם הנאצים. סקרנים לשמוע על הניסיון לתעל את רגשות העדים לשפה המשפטית? האזינו לפרק.
משך השיחה: 39:17 דקות.
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״פאפ(י) לא מה שחשבתם״ עם פרופ׳ דן גריסרו, מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי תל אביב
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״לאן נעלמה השפעת?״ עם ד״ר מיכל מנדלבוים, מנהלת המרכז הלאומי לשפעת ונגיפי נשימה
ד״ר נטלי דודזון: "על הדרך שבה נוצר המשפט הבין-לאומי ביום-יום"
TAU Law Podcast – Everyday Lawmaking in International Human Rights Law
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם ד״ר נטלי דודזון – מומחית למשפט בין-לאומי לזכויות אדם וסוציולוגיה של המשפט. דרך התמקדות בהתפתחות יחסו של המשפט הבין-לאומי אל תופעת האלימות הדומסטית, חושפת השיחה את האופן שבו מתעצב המשפט הבין-לאומי על ידי שחקנים שונים כגון פקידים ומדינות בעלות אינטרסים סמויים. חשיפה זו מאתגרת את התפיסה הרווחת של התפתחותו של המשפט הבין-לאומי כנובעת מפעילות של ״אליטה פרוגרסיבית של מומחים״. השיחה מתבססת על מאמרה של ד״ר דודזון "Everyday Lawmaking in International Human Rights Law" שעתיד להתפרסם בכתב העת Law & Social Inquiry.
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפרק עוסק בנגיפים והריון, עם פרופ׳ דנה וולף מנהלת המחלקה לווירולוגיה קלינית בהדסה ירושלים
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפרק עוסק במחלת הקורונה בילדים, עם ד״ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים בביה״ח הלל יפה ורופאת ילדים
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפרק עוסק בהשתלטות של נגיף הקורונה על התאים שלנו, עם ד״ר נעם שטרן-גינוסר ממכון ויצמן
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפעם מצטרפים אליהם ד״ר תומר ישראלי וד״ר ניר פארן מהמכון הביולוגי לשוחח על החיסון הישראלי
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפעם הצטרף ד״ר יריב ויין לדבר על התגובה החיסונית לקורונה.
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפעם הצטרף אליהם ד״ר פארס דרוואשה, מרכז מרפאת מחלימים מקורונה בהדסה, לדבר על תופעות ארוכות טווח של מחלת הקורונה.
שיחה על השינויים בענף האופנה והעיצוב בצל תקופת הקורונה.
בפרק זה, תחת הכותרת "בחזרה למסלול", ערך ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב דיון בהשתתפות בוגרות ובוגרים מעוררי השראה על תצוגות אופנה, טרנינגים, נעליים, אריגים נוחים וכל מה שביניהם.
השתתפו:
טל גרנובסקי אמית, היסטוריונית אופנה, מרצה ומנהלת ארכיון האופנה והטקסטיל ע"ש רוז, שנקר, בוגרת הפקולטה לאמנויות
אורי להבי, בעלים מנכ"ל ומנהל הקריאייטיב של "דניאלה להבי", בוגר הפקולטה לניהול
יוסי הררי, מעצב תכשיטים בינלאומי, בוגר הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי החברה
אלינור דביר, עיתונאית ועורכת תכנים בתחום האופנה וסגנון חיים ב"וואלה", בוגרת הפקולטה להנדסה שהנחתה את האירוע.
פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפעם הצטרף אליהם ד״ר יניב לוסטיג מהמעבדה המרכזית לנגיפים לדבר על הבדיקות הסרולוגיות
שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפעם מצטרפת לחופרים ד״ר עדי שטרן לדבר על הוריאנטים של נגיף הקורונה
שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפעם מצטרף לחופרים ד״ר אלעד גולדברג סגן מנהל מחלקת קורונה בבי״ח בלינסון לדון במהלך המחלה.
שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. הפעם הדיון מתרכז בתוצאות שפורסמו על חיסונים חדשים שבפיתוח.
הביולוגית הימית פרופ' נועה שנקר נפגשת עם הזמרת קרולינה לשיחה על מדע, מוזיקה וחיים בים
שיחה בין שתי נשים מסקרנות, חברות טובות שחולקות אהבה משותפת – לים ולחיים שבו. פרופ' שנקר חולקת סיפורים והסברים על בעלי החיים הימיים, סביבת המחייה הימית והשפעת האדם על האקולוגיה של הים, וקרולינה שרה ומנגנת במיוחד עבור המאזינים שלנו שירים שיכניסו אתכם לאווירה.
פרופ' נועה שנקר: "להיות ביולוגית ימית בישראל זה להיט! אין כמעט מקומות נוספים בעולם שבהם תוך מספר שעות בודדות אפשר להגיע מסביבה של שונית אלמוגים טרופית וצבעונית כמו שיש לנו באילת ללגונות היפות של חופי הים התיכון, מאכזיב ועד ניצנים. יש אינסוף אפשרויות."
על מה שרים הלוויתנים? האם דגים ישנים? מיהם האיצטלנים? מה מצבה של הסביבה הימית שלנו ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר אותה? מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו לפודקסט מדעי מוזיקלי שעונה על השאלות האלו ועוד הרבה אחרות.
בפרק אקטואלי ומרתק זה, שהוקלט על רקע ההכנות להשבעת נשיא ארצות הברית הנכנס ג'ו ביידן ובשעות בהן עסק הקונגרס בהליכי ההדחה של הנשיא היוצא דונלד טראמפ, ערך ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב דיון על תוצאותיהן הדרמטיות של הבחירות לנשיאות, לסנאט ולקונגרס בארה"ב, והשלכותיהן על העולם בכלל ועל ישראל בפרט, בהשתתפות בוגרות ובוגרים מעוררי השראה:
- ד"ר אודי זומר - ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב בשיתוף תוכנית פולברייט, בוגר ביה"ס לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב.
- פרופ' מירי שפר מוסנזון - ראשת ביה"ס להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב, בוגרת ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.
- ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור - ראש המרכז ללימודים איראניים ע"ש אליאנס באוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
את האירוע הנחו שני אנשי תקשורת בולטים ובוגרי האוניברסיטה, העוסקים באקטואליה ובמתרחש בארצות הברית ביום-יום, מנחי הפודקאסט המצליח "המדריך לטראמפיסט" - סדרת פודקאסטים שליוותה את מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב:
- טל שניידר- כתבת פוליטית ומדינית, זמן ישראל, בוגרת הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב
- אורי פסובסקי- פרשן בכיר, גלובס, בוגר ביה"ס להיסטוריה וביה"ס למדעי התרבות בפקולטה למדעי הרוח, והפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב
TAU Law Podcast: Organization Matters - Two Logics of Trade Union Representation
האם התארגנויות העובדים עתידות להיעלם מהעולם? ומה בין מאבק עובדי פלאפון להבטחת פנסיה לכל? פרופ' גיא מונדלק, חוקר בתחום דיני העבודה וראש החוג ללימודי עבודה, משוחח עם איתן טלמור, תלמיד הפקולטה, על הגיונות ומודלים שונים של התארגנויות עובדים. סקרנים לדעת האם התארגנות עובדים מתאימה רק למקומות עבודה מסוימים? האזינו לפרק.
משך השיחה: 33:28 דקות.
לאחר השיחה, תוכלו לעיין בספרו של פרופ' מונדלק שיצא לאחרונה בהוצאת ארגון העבודה הבין-לאומי:
ORGANIZATION MATTERS - TWO LOGICS OF TRADE UNION REPRESENTATION HTTPS://WWW.ILO.ORG/GLOBAL/PUBLICATIONS/BOOKS/WCMS_741934/LANG--EN/INDEX.HTM
בפרק זה, במסגרת סדרת המפגשים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה, ציין ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב את יום האורבניזם העולמי בשיחה על הסוגיות הבוערות שמשבשות גם את החיים בעיר ומשנות את הדרך שבה אנו חיים, כמו הקורונה והרכב האוטונומי. בשיחה השתתפו שלושה מומחים בעלי שם:
אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב-יפו, בוגר ביה"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי בפקולטה לאמנויות
יערה גונר, מעצבת ראשית של חברת הנדל"ן הלונדונית לאבטק, בוגרת ביה"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי בפקולטה לאמנויות
אבישי קימלדורף, סמנכ"ל תכנון ואדריכל ראשי ב'שיכון ובינוי נדל"ן', כיום סטודנט בתוכנית ה Executive MBA- של הפקולטה לניהול
את השיחה הנחתה פרופ' טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.
בפרק זה, במסגרת סדרת המפגשים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה, מארח ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב שיחה עם בוגרות ובוגרים מתעשיית המזון:
אייל שוחט, מנכ"ל סודהסטרים, בוגר הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול
גיא רוזן, סגן יו"ר דירקטוריון תנובה ויו"ר מילניום פודטק, בוגר הפקולטה למשפטים
קרן מימרן, יזמת, סמנכ"לית פיתוח עסקי ושיווק בעידית טכנולוגיות, בוגרת הפקולטה לאמנויות
עו"ד גליה שגיא גזית, מנהלת אגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים בישראל, בוגרת הפקולטה למדעי החברה
בהנחיית נטע-לי בינשטוק, עורכת מדור פרסום ושיווק בכלכליסט, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה למדעי הרוח.
בפרק זה, במסגרת סדרת המפגשים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה, מארח ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בוגרות ובוגרים מעולם הספורט לשיחה על הסוגיות החמות בעולם הספורט: היכן נמצא הכדורגל כמעביר מסרים חינוכיים? מה יעלה בגורלה של אוליפיאדת טוקיו 2021? כיצד תשפיע הקורונה על פילנתרופיה בספורט ועל שכר שחקנים אולימפיים? ומה יקרה לספורט ביום שאחרי הקורונה?
בשיחה השתתפו בוגרות ובוגרים מתחומי השיפוט, התיירות, העיתונות והאקדמיה:
רונית תירוש, יו"ר איגוד שופטי הכדורגל, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח, ובעברה מנכ"לית משרד החינוך התרבות והספורט
יואב ברוק, בעלי איסתא ספורט, בוגר הפקולטה לניהול ובעברו שחיין, אלוף ישראל ושיאן ישראל בשחייה, שהשתתף בשלוש אולימפיאדות בשחייה
מגישת הספורט טליה סלנט, בוגרת הפקולטה למשפטים
פרופ' מיקי שיינוביץ, מנהל מכון סילבן אדמס לספורט באוניברסיטה ובוגר הפקולטה לרפואה
ואוריאל דסקל שניהל את השיחה, עורך עסקי ספורט בכלכליסט, בעל הפודקאסט בכל יום נתון ושבעברו שימש כמרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב.
In this episode, the Tel Aviv University Alumni Organization hosts alumni who have "made it" as part of our Meetings with inspiring alumni, for a candid conversation (in English) about the many ways to Exit as a StartUp company, especially during the COVID-19 era. Listen to the successful Entrepreneurs: Liad Agmon - Entrepreneur, CEO and Founder of the Israeli Start-Up Dynamic Yield, alumnus of the TAU Faculty of Exact Sciences and the Steve Tisch School of Film and Television Tzipi Ozer-Armon - CEO at Lumenis, alumna of the TAU Faculty of Social Sciences and Coller School of Management Omer Keilaf - CEO and Co-Founder of Innoviz Technologies, Alumnus of the TAU Faculty of Engineering and Coller School of Management Moderated by Meir Orbachr, Reporter and Editor at Calcalist, alumnus of the TAU Faculty of Social Sciences.
בפרק זה,
במסגרת סדרת המפגשים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה, מעלה ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב על סדר היום סוגיות של איכות הסביבה ביום שאחרי הסגר, כמו הרגלי צריכה ושימוש בפלסטיק, הקשר בין תעשייה-עובדים-רגולציה, השפעת הקורונה על מי השפכים והחקלאות, מדיניות איכות הסביבה בזמני מיתון והמשבר האקולוגי, ביחד עם מיטב המוחות:
עו"ד עידית רייטר, ראש מחלקת דיני סביבה וקיימות במשרד גולדפרב זליגמן, בוגרת הפקולטה למשפטים.
שרון ברק, מייסדת ומנהלת תחום טכנולוגיות ב"סולוטום טכנולוגיות בע"מ", בוגרת הפקולטה לניהול.
פרופ' דרור אבישר – ראש קבוצת המחקר ההידרוכימית וראש המרכז לחקר המים בביה״ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, הפקולטה למדעים מדויקים, בוגר הפקולטות למדעי הרוח ולמדעים מדויקים.
ד״ר רם פישמן – מומחה לקיימות, חוקר בחוג למדיניות ציבורית בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב, בוגר הפקולטה למדעים מדויקים.
מנחה: אביב לביא, עיתונאי ובוגר הפקולטה למדעי החברה.
TAU Law Podcast: Employing Migrant Farmworkers from Thailand: a Sociological Perspective of Law
מתי החלו עובדים זרים לעסוק בחקלאות במדינת ישראל? האם תמיד הם היו מתאילנד? האם ישנו הבדל מהותי בין עובדים ישראלים לעובדים מתאילנד? ד"ר יהל קורלנדר, סוציולוגית של שוק העבודה וחוקרת בקבוצת המחקר TraffLab משוחחת עם איתן טלמור, תלמיד הפקולטה, על הסוציולוגיה וההיסטוריה של הגירת העבודה מתאילנד, על השינויים שחלו לאורך השנים ועל האופן שבו משפיעים ההסכמים הבילטרליים על אופי העבודה וזכויותיהם של העובדים מתאילנד. סקרנים לדעת מה בין עבודה לחקלאות לסחר בבני אדם? האזינו לפרק.
משך השיחה: 29:14 דקות.
TAU Law Podcast – The Camera's Role in the Prosecution of Nazi Crime
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם פרופ׳ ליאורה בילסקי – מומחית למשפט ושואה, משפט בינלאומי פלילי, צדק מעברי ומשפט ופמיניזם. מה היה מקומה של המצלמה ותוצריה במשפטי השואה המפורסמים – נירנברג ואייכמן? מהן הדילמות העולות בשל השימוש באלה במסגרת המשפט? ומה היה יחסם של הנאצים מחד וניצולי השואה מאידך כלפי המצלמה במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה? לכל הפרטים, האזינו לפרק מעורר המחשבה עם פרופ׳ בילסקי, בשיחתה על מאמרה ״עדות המצלמה ומשפט השואה״ שיראה אור בקרוב.
האם פמיניזם ודת יכולים ללכת יחד? מה משותף למאבקן של נשים יהודיות ודתיות? ד"ר משואה שגיב, חוקרת בתחומי המשפט והחברה משוחחת עם איתן טלמור, תלמיד הפקולטה, על פמיניזם דתי והלכתי בישראל ועל מאבקן המורכב של נשים דתיות המבקשות לאתגר מוסכמות דתיות. סקרנים לדעת אילו שינויים ומאבקים מתרחשים כיום ומה השוני שבין מבקרות ל'מבקרות מחוברות'? האזינו לפרק.
משך השיחה: 29:56 דקות.
האם יש מקום להלכת דרעי-פנחסי לאחר תיקון חוק יסוד: הממשלה? האם ניתן לחוקק חוק שלא יהיה נתון לפרשנות? פרופ' (אמריטוס) דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים ודקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א משוחח עם איתן טלמור, תלמיד הפקולטה, על פסק הדין בעתירה כנגד הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שכנגדו עומד כתב אישום. סקרנים לדעת מה הוויכוח היסודי בדיני הפרשנות המצוי בבסיס הדיון? האזינו לפרק.
שיחה זו נערכה במסגרת שיתוף פעולה עם כתב העת "עיוני משפט". בקישור להלן ניתן למצוא את מאמרו של פרופ' פרידמן: "הלכת
דרעי-פנחסי ועקרונות יסוד בדיני הפרשנות".
משך השיחה: 32:22 דקות.
מתוך הסדרה "קצרצרים" על התחדשות עירונית של מגזין אורבנולוגיה.
ההיבטים החברתיים של דיור בר השגה הם רבים ובלתי מטופלים. למשל, העובדה שאין שהתחדשות עירונית בפריפריה, עדיין לא קיבלה מענה רגולטורי. נטע זיו, משפטנית, מציעה מנגנון חלוקתי חדש שיוכל לאזן בין חוסר האיזון בפריפריה ובמרכז. כמו כן היא מציעה להגביל את ‘ההבטחות’ של היזם לדיירים ולחייב תסקיר חברתי מקיף. הקצרצר הזה הוא על הצורך להכניס מנגנונים רגולטוריים שיעזרו ליצור התחדשות עירונית הוגנת יותר.
מתוך הסדרה "קצרצרים" על התחדשות עירונית של מגזין אורבנולוגיה.
מומחים מסבירים מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת ד"ר רוית חננאל שיש לשנות את נקודת המוצא בתכנון והבנת תהליכי התחדשות עירונית.
מתוך הסדרה "קצרצרים" על התחדשות עירונית של מגזין אורבנולוגיה.
מומחים מסבירים מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה ד"ר טליה מרגלית טוענת שצריך לגבש קריטריונים שיחזירו את הכוח למתכנן העירוני ויהפכו את תהליך אישור או דחיית תוכנית לשקוף ואיכותי
מומחים מסבירים מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת פרופ' טלי חתוקה
מאוניברסיטת תל אביב, שהתחדשות עירוניות איננה יכולה לעסוק במגורים בלבד, אלא שיש לחשוב על חידוש כלל זירות החיים.
מתוך מגזין "אורבנולוגיה" של המעבדה לעיצוב עירוני
TAU Law Podcast – Aggregate Litigation in the Age of the Coronavirus
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם פרופ׳ אלון קלמנט – מומחה לתובענות ייצוגיות וסדרי דין, וראש הקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה. כיצד מנגנון התובענה הייצוגית – ומנגנונים אגרגטיביים נוספים – יכולים לסייע לבתי המשפט להתמודד עם עומס התיקים הנוכחי והעתידי, הנובע מהתפרצותו של וירוס הקורונה? איך ניתן לגייס את מערכת בתי המשפט לטובת השימוש במנגנונים האלו? והאם יש להם מקום גם ביום שאחרי עידן הקורונה? כל הפרטים בפודקאסט.
משך השיחה: 28:10 דקות.
Music: "Sputnik" by "Scanglobe" is licensed under a Creative Commons, Attribution-NonCommercial-ShareAlike License
TAU Law Podcast: The Gaza Border Events and the Question of Annexation
כיצד הדין הבין-לאומי מתייחס להוראות פתיחה באש? מה ההבדל בין סיפוח להחלת ריבונות, אם בכלל? ומה קורה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי? ד"ר אליאב ליבליך, מומחה למשפט בין-לאומי ודיני לחימה משוחח עם איתן טלמור, תלמיד הפקולטה, על מעמדן המשפטי של צעדות השיבה, על שאלת הסיפוח, ועל ההליכים הנוכחיים בבית הדין הפלילי הבין-לאומי ביחס לסכסוך הישראלי פלסטיני. סקרנים לדעת מה עומד במרכז הדיון? האזינו לפרק.
שיחה זו נערכה במסגרת שיתוף פעולה עם כתב העת "עיוני משפט".
מאמרו של ד"ר ליבליך: "בין הפרדיגמות: חוקיות הפתיחה באש בגבול עזה על פי הדין הבינלאומי לאור פסיקתו של בית המשפט העליון".
משך השיחה: 33:30 דקות.
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם פרופסור אסף לחובסקי – מומחה להיסטוריה של המשפט. האם ישראל, הודו ומצרים קרובות משחשבנו? איך השפיעה השליטה של האימפריה הבריטית במדינות על האופן שבו חשבו וחושבים בהן על המשפט? מה הייתה תרומתן של התנועות הלאומניות שהופיעו בהן בראשית המאה ה-20 לכך? ומה מקשר בין בצלאל סמוטריץ׳ לבין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי? כל הפרטים בפודקאסט.
משך השיחה: 30:14
Music:
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם פרופסור אסף לחובסקי – מומחה להיסטוריה של המשפט. האם ישראל, הודו ומצרים קרובות משחשבנו? איך השפיעה השליטה של האימפריה הבריטית במדינות על האופן שבו חשבו וחושבים בהן על המשפט? מה הייתה תרומתן של התנועות הלאומניות שהופיעו בהן בראשית המאה ה-20 לכך? ומה מקשר בין בצלאל סמוטריץ׳ לבין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי? כל הפרטים בפודקאסט.
משך השיחה: 30:14
Music:
TAU Law podcast – The Decentralization of the Israeli Judiciary System
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם פרופ׳ יששכר רוזן צבי – מומחה לפרוצדורה ובתי משפט. כיצד שינה העומס את פני מערכת בתי המשפט? איך עוצבה מחדש דמותו של השופט? מדוע סביר להניח שאם נגיע עם סכסוך לבית המשפט, לא נצא ממנו עם פסק דין? ולמה הרלוונטיות ההולכת ופוחתת של ערכאות הערעור צריכה בכלל להטריד אותנו? כל הפרטים בפודקאסט.
לאחר ההאזנה, כאן תוכלו לעיין במאמרו של פרופ׳ רוזן צבי.
משך השיחה: 34:14
האם מאז ומתמיד ישב בג"ץ בבית המשפט העליון? מהו בעצם אקטיביזם שיפוטי? שני שניצר, תלמידת דוקטורט ומרצה בפקולטה ופרופ' יורם שחר משוחחים עם איתן טלמור, תלמיד הפקולטה, על ראשית דרכו של הבג"ץ הישראלי. סקרנים לגלות מה התרחש בשבועות הראשונים לקיומו? האזינו לפרק. משך השיחה: 32:58 דקות.
Music: "Sputnik" by "Scanglobe" is licensed under a Creative Commons, Attribution-NonCommercial-ShareAlike License
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם פרופסור חנוך דגן – מומחה לדיני קניין ולדיני חוזים ומנהל מרכז אדמונד י׳ ספרא לאתיקה של אוניברסיטת תל אביב. מהי משמעות האמירה כי לכל אחד מאיתנו יש זכות לכתוב את סיפור החיים שלו או שלה? איך המדינה צריכה לעזור לנו לעשות זאת? ולמה חשוב שנוכל גם להתחרט, ולהתחיל לכתוב את הסיפור מחדש? התשובות – בפודקאסט.
משך השיחה: 33:17
Music:
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם פרופ׳ דיויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים (היום רשות התחרות) ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. האם המחיר עבור בקבוק קוקה-קולה מופרז? מה לגבי מחיר הסיגריות, הקוטג׳ או אבקת הקקאו? האם אפשר לתבוע את המונופולים שמייצרים את המוצרים האלה, בטענה שהמחירים שהם גובים פשוט גבוהים מדי? כל הפרטים בפודקאסט.
משך השיחה: 23:16
Music:
בפרק זה משוחח עומר ירדני, תלמיד הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עם פרופ׳ (אמריטוס) מנחם מאוטנר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, החוקר את השפעות המשפט והתרבות זה על זו. השניים דנים בספרו של מאוטנר ״הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו״. פרופ׳ מאוטנר סוקר את השינויים שעבר בית המשפט העליון לאורך 100 שנות קיומו. מדוע סבור פרופ׳ מאוטנר שהעידן הנוכחי הוא שעת השקיעה של בית המשפט העליון והליברליזם? כל הפרטים בפודקאסט.
משך השיחה: 32:39
Music:
בפרק זה משוחחת רונה וולק, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עם השופטת בדימוס, ד״ר דפנה אבניאלי, ראשת המכון לאמנויות המשפט בפקולטה למשפטים. השתיים דנות ברפורמה הצפויה בתקנות סדר הדין האזרחי ובמשמעויותיה: איך היא עתידה להשפיע על תפקיד השופטים והשופטות בהליך המשפטי? מדוע התקנות דווקא מעודדות את הציבור לא להגיע אל בתי המשפט, ובמקום זאת לפנות להליכים אלטרנטיביים? התשובות – בפודקאסט.
משך השיחה: 24:01
Music:
בפרק זה משוחחת רונה וולק, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עם עו״ד עידית צימרמן מהקליניקה לזכויות עובדים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. השתיים דנות במאמרה של עו
בפרק זה רונה וולק, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם פרופ׳ דפנה הקר, מומחית לדיני משפחות, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וראשת החוג למגדר באוניברסיטה. השתיים מדברות על פסיקתו של בית הדין הגבוה לצדק (בג״ץ 4602/13 פלונית נ׳ בית הדין האזורי בחיפה (פורסם בנבו, 18.11.2018)). פרופ
בפרק זה עומר ירדני, תלמיד הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם פרופ׳ רונן אברהם, מומחה לדיני נזיקין ולדיני ביטוח, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. השניים מדברים על אפליה בשוק הביטוח, שואלים מתי קריטריונים ניטרליים לכאורה יוצרים הבחנות פסולות בין מבוטחים ודנים בנזקים שההבחנות הללו יוצרות.
משך השיחה: 18:34 דק
בפרק זה רונה וולק, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם ד״ר הילה שמיר, מומחית לדיני עבודה ורווחה, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. ד
בפרק זה עומר ירדני, תלמיד הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם פרופ׳ ישי בלנק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, על חופש הביטוי של רשויות מקומיות. פרופ׳ בלנק, מומחה לדיני השלטון המקומי, טוען כי ישנה חשיבות להרחבת חופש הביטוי ולהכרה בזכותן של עיריות להתבטא בשם תושביהן. בשיחה עומד פרופ
בפרק זה עומר ירדני, תלמיד הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם ד״ר תמר קריכלי-כץ, מומחית למחקר אמפירי של המשפט בנושאי אפליה ואי-שוויון, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. השניים מדברים על האופן שבו סטריאוטיפים, אי-שוויון ואפליה פועלים בשווקים שונים. בתוך כך, על אפליה בשוק העבודה ובשוק המוצרים, על סטריאוטיפים שונים הרווחים בארץ ובחו״ל ועל האופן שבו המשפט מנסה להתמודד עם תופעות אלו.
משך השיחה: 25:35 דק'.
Music: "Sputnik" by "Scanglobe" is licensed under a Creative Commons, Attribution-NonCommercial-ShareAlike License.
בפרק זה רונה וולק, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם ד״ר יעקב קסטיאל, מומחה לתחום דיני החברות, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. השניים מדברים על בעלי מניות אקטיביסטים, על האופן שבו בעלי מניות אלה משפיעים על החברות שבהן הם פועלים ועל תגובת הנגד לתופעה זו. בשיחה מסביר ד
בפרק זה שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם פרופסור אסף לחובסקי – מומחה להיסטוריה של המשפט, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. האם ישראל, הודו ומצרים קרובות משחשבנו? איך השפיעה השליטה של האימפריה הבריטית במדינות על האופן שבו חשבו וחושבים בהן על המשפט? מה הייתה תרומתן של התנועות הלאומניות שהופיעו בהן בראשית המאה ה-20 לכך? ומה מקשר בין חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳ לבין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי? כל הפרטים בפודקאסט.
משך השיחה: 30:14
Music: "Sputnik" by "Scanglobe" is licensed under a Creative Commons, Attribution-NonCommercial-ShareAlike License
בפרק זה, שקד טורם ים, תלמידת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, משוחחת עם פרופסור חנוך דגן – מומחה לדיני קניין ולדיני חוזים ומנהל מרכז אדמונד י׳ ספרא לאתיקה של אוניברסיטת תל אביב. מהי משמעות האמירה כי לכל אחד מאיתנו יש זכות לכתוב את סיפור החיים שלו או שלה? איך המדינה צריכה לעזור לנו לעשות זאת? ולמה חשוב שנוכל גם להתחרט, ולהתחיל לכתוב את הסיפור מחדש? כל הפרטים בפודקאסט.
Music: "Sputnik" by "Scanglobe" is licensed under a Creative Commons, Attribution-NonCommercial-ShareAlike License
משך השיחה: 33:17
עוד פרק של הפודקסט "בעקבות הלא נודע", של אוניברסיטת תל אביב, שבו חוקרים רציניים נותנים תשובות פשוטות לשאלות מסובכות!
הפעם דיברנו עם פרופ' נועה שנקר, ביולוגית ימית מהפקולטה למדעי החיים. מסתבר שלא סתם קוראים לכדור הארץ "הכדור הכחול", ושדברים שקורים בסביבה הימית משפיעים לא מעט עלינו, ההולכים על שתיים היבשתיים. פרופ' שנקר מגלה שדווקא אצטלנים, חסרי חוליות ימיים בגודל של כדור טניס, יכולים ללמד אותנו דברים מפתיעים עלינו, בני האדם ואפילו לסייע בניטור ובהבנת ההשפעות של מזהמים סביבתיים כמו פלסטיק, תרופות ומתכות כבדות על האוקינוסים ועל בעלי החיים השוכנים בו.
פיתוח תרופות הוא תהליך ארוך, לעיתים יכולות לעבור שנים בין תגלית פורצת דרך לתרופה שמצילה חיים. האם יש לנו דרך לקצר את התהליך משמעותית אם נוכל לנסות את התרופות על איברים אנושיים בלי לפגוע בבני אדם? בפרק השלישי של הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב ד"ר בן מעוז מהמחלקה הביו-רפואית בפקולטה להנדסה, מספר על בניית מוח אנושי (וגם איברים אחרים) "על שבב", כלומר במנותק לגמרי מגוף האדם, וכיצד זה מאפשר בדיקה של תרופות חדשות, וגם תהליכים כמו התמכרות וזקנה. איך בונים מוח שלא מחובר לבן אדם? והאם בעתיד הרפואה שלנו תהיה מותאמת אישית לקוד הגנטי שלנו? האזינו לפרק לכל התשובות.
"בעקבות הלא נודע" הוא הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, בו חוקרים רציניים נותנים תשובות פשוטות לשאלות מסובכות. בכל פרק מדען או מדענית יספרו לכם על מחקר חדשני שנוגע בחיי היומיום של כולנו, יתנו תשובות לשאלות הקטנות שתמיד הציקו לכם, ויספרו על התעלומות הגדולות שהמדע מנסה לפתור היום. האזינו באתר האוניברסיטה או בספוטיפיי.
האם אתם מקפידים לצחצח שיניים כל יום? מה לגבי שימוש בחוט דנטאלי? לאנשים שחיו לפני מאות אלפי שנים לא היו משחות שיניים והם גם לא הלכו לשיננית, אבל מסתבר שהשיניים שלהם היו בריאות יותר מהשיניים שלנו היום. ד"ר רחל שריג מבית הספר לרפואת שיניים וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם בפקולטה לרפואה ומוזיאון הטבע, עושה סדר בשאלות החשובות: למה אנחנו פחות בריאים היום מאשר אבותינו הקדמונים? האם הלסת שלנו עדיין בתהליך של אבולוציה? ובמה השתמשו במקום מקרר לפני עשרות אלפי שנים? בפרק השני של הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב תקבלו טיפים מהאנרופולוגית הדנטלית היחידה בישראל לגבי איך לשמור על חיוך של מיליון דולר.
"בעקבות הלא נודע" הוא הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, בו חוקרים רציניים נותנים תשובות פשוטות לשאלות מסובכות. בכל פרק מדען או מדענית יספרו לכם על מחקר חדשני שנוגע בחיי היומיום של כולנו, יתנו תשובות לשאלות הקטנות שתמיד הציקו לכם, ויספרו על התעלומות הגדולות שהמדע מנסה לפתור היום. האזינו באתר האוניברסיטה או בספוטיפיי.
קניתם פעם מנוי לחדר כושר ולא הצלחתם להתמיד? תמיד אמרתם לעצמכם שבשבוע הבא תתחילו לישון יותר, לעשן פחות או לוותר על הקפה לטובת תה ירוק? ומה עם הגמילה מחטיפים? ד"ר תום שונברג מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים ומבית הספר סגול למדעי המוח, הוא חוקר שמתחמחה בשאלה: עד כמה קל לתכנת את המוח שלנו? האם חברות הפרסום יכולות לעשות את זה? האם פוליטיקאים? האזינו לפרק הבכורה של הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב כדי סוף סוף לגלות האם אפשר לתכנת את המוח שלנו.
"בעקבות הלא נודע" הוא הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, בו חוקרים רציניים נותנים תשובות פשוטות לשאלות מסובכות. בכל פרק מדען או מדענית יספרו לכם על מחקר חדשני שנוגע בחיי היומיום של כולנו, יתנו תשובות לשאלות הקטנות שתמיד הציקו לכם, ויספרו על התעלומות הגדולות שהמדע מנסה לפתור היום. האזינו באתר האוניברסיטה או בספוטיפיי.