עושים היסטוריה עם רן לוי (Osim Historia with Ran Levi): Recent Episodes
פודקאסט ישראל
מאז ימי בבל העתיקה ועד ימינו מנסים מתמטיקאים רבים לחשב את ערכו של פיי, הקבוע המתמטי המוכר, בדיוק הולך וגובר…עד לאינסוף. בפרק זה נקרא על 'פפירוס רינד' ושיטוט מקרי בשוק פשפשים שהכניס עורך דין צעיר אל דפי ההיסטוריה, ועל האנשים שהשקיעו שנים מחייהם בחישובים- שהתבררו כמוטעים… על ה'פייפולוגים' המנסים לזכור את כל הספרות של פיי בעל פה ועל חידת 'ריבוע המעגל' שהטרידה את חכמי יוון.
וגם, תוספת לפרק המקורי - מהו הקבוע e, ומדוע הוא הרבה פחות מוכר מהקבוע Pi?...
https://api.spreaker.com/v2/episodes/23677139/download.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3) | קישור לטקסט המלא
הבידודים, הבהלה והפחד שאנחנו חווים כרגע עקב מגיפת הקורונה אינה מאורע נדיר בדברי ימי האנושות. בפרק זה נשמע על שלוש מגיפות קטלניות במיוחד - המוות השחור, השפעת הספרדית והטיפוס - כיצד הגיבו להן בני האדם ואיזו השפעה הייתה להן על מהלך ההיסטוריה.
האזנה..נעימה? לא בטוח. בוא נגיד, מעניינת... ;-)
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.7 / 5. מספר מדרגים 74 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | אפליקציית עושים היסטוריה (אנדרואיד) | פייסבוק | טוויטר
דף הבית של התכנית | iTunes | RSS Link
https://api.spreaker.com/v2/episodes/23353801/download.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3) | קישור לטקסט המלא
יש מי שמכנים אותו 'נס רפואי': שתל העוקף את מנגנוני האוזן , מזריק את הצלילים והקולות היישר אל העצב ובכך הופך אדם חירש לאדם שומע. מדע בידיוני של ממש…אך מדוע היו חירשים שהתנגדו נחרצות לשימוש בשתל השבלול?...
כמו כן, בסוף הפרק - פינה מיוחדת בשיתוף רשות הטבע והגנים, העוסקת בבעיית חיות הבר בערים - חזירי בר, צבועים וכדומה - מה גורם לה, וכיצד ניתן לפתור אותה.
האזנה נעימה! :-)
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.6 / 5. מספר מדרגים 57 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
כשחשפה אסיל כיאל, חוקרת סייבר במעבדת המחקר של צ'ק פוינט, תוכנת ריגול המכוונת נגד הטרוריסטים של דעאש, היא לא הייתה מופתעת במיוחד: המזרח התיכון, על שלל המאבקים שבו, הוא כר פורה לנוזקות מסוגים שונים ומשונים. אבל כשהחלה אסיל 'לחפור' בקוד של תוכנת הריגול כדי להבין מי עומד מאחורי המתקפה - נכונה לה הפתעה. פרק מיוחד (באנגלית) מתוך הפודקאסט Check Point Radio, המביא סיפורים מתוך ממצאי מעבדת של צ'ק פוינט. הפודקאסט זמין באפליקציית הפודקאסטים של עושים היסטוריה, ובכל אפליקציות הפודקאטים בכל הפלטפורמות.
האזנה נעימה,
רן.
בשלהי המאה ה-19 התחוללה מלחמה טכנולוגית עקובה מדם (תרתי משמע), שנסובה סביב השאלה - כיצד יולך החשמל, ההמצאה החדישה והמסעירה, אל בתי הצרכנים: האם יהיה זה באמצעות זרם ישר (DC) או זרם חילופין (AC)? בויכוה הזה היו מעורבים אגו, פחד - וכסף, הרבה מאוד כסף.באורח יוצא דופן ולרגל פרק 300, זהו חידוש (לא שידור חוזר!) של פרקים שלוש וארבע של התוכנית.
האזנה נעימה,
רן.
פתגמים ומשלים מראים לנו שמאז ימי קדם התבוננו בני האדם בנמלים הפעלתניות והתרשמו מחריצותן ושיתוף הפעולה ביניהן. כשחשף המדע המודרני את הארגון החברתי המדהים של הנמלים, היו חוקרים שניסו עדיין להסיק תובנות כלשהן על החברה האנושית מעולמן של הנמלים. אבל נמלים הן אחד היצורים הכי שונים מבני האדם שאפשר לדמיין. במובנים מסוימים הן כמעט ההפך המוחלט שלנו. אז מה קורה כשאתה מנסה לקחת רעיונות ומושגים ממין אחד, שהוא כמעט חייזרי מיחס לבני האדם - ולהחיל אותם על החברה האנושית? התוצאה מפתיעה, שנויה מאד במחלוקת ואפשר גם לומר - מהפכנית.
מתארח בפרק: ד"ר איל פריבמן, מהמכון לאבולוציה באוני' חיפה. תודה לנתן פוזניאק שראיין את איל.
האזנה נעימה,
רן.
ב-1994 נתגלה באתיופיה שלד של יצור אנושי קדום שזכה לכינוי 'ארדי'. המחקר על ארדי התנהל בחשאיות מוחלטת במשך 15 שנה, וכשהתפרסמו תוצאותיו הן היכו בתדהמה את עולם המדע. מה הקשר בין ניבים, אהבה של קופים - ומקורותיו של המאפיין האנושי המובהק ביותר, הליכה על שתי רגליים?
האזנה נעימה,
רן.
דיפ-פייקס - תמונות, סרטונים וקטעי אודיו מזוייפים המיוצרים על ידי בינה מלאכותית - מחוללים מהפכה שקטה בעולם ייצור התוכן. אבל לצד היתרונות של הטכנולוגיה הזו, יש לה פוטנציאל לזרוע כאוס, פחד ואי-אמון באמצעות הרשתות החברתיות. למעשה, השבוע חשפה פייסבוק רשת של פרופילים מזוייפים שתמונותיהם הן כולן דיפ-פייק... אז איך אפשר לזהות דיפ-פייק עוד לפני שהוא הופך לויראלי?
האזנה נעימה,
רן.
גורדי השחקים המודרניים הם פלא הנדסי, והקמת גורדי השחקים הראשונים הייתה כרוכה בפיתוח של תהליך חדש לגמרי לייצור פלדה, התמודדות עם פחדם של הדיירים מנסיעה במעלית ואפילו המצאת תכנון אדריכלי חדש לגמרי. ואחרי כל זה, מסתבר גם שיש קשר הדוק בין הקמתם של גורדי שחקים - ומשברים כלכליים שכמעט תמיד מאיימים להטביע את ההשקעה הכלכלית האדירה ולהוריד אותה לטמיון.... מה אנחנו יכולים ללמוד משיבאם, 'מנהטן של המדבר' בתימן, מדוע קרוי בורג' חליפה על שמו של מנהיג מדינה זרה, ומדוע הציבו הסינגפורים כדור פלדה במשקל של מאות טונות בראש גורד השחקים האדיר שלהם, 'טייפי 101'?
האזנה נעימה,
רן.
בשנתיים האחרונות הרשת החברתית מוצפת בסרטונים ותמונות מזוייפים: טראמפ ופוטין נואמים נאומים שמעולם לא נאמרו, גל גדות "מככבת" בסרטון פורנו מפורבק ועוד. הזיופים האלה, שחלקם נראים כמו יצאו היישר מאולפניה של הוליווד, נוצרו למעשה בידי מערכות בינה מלאכותית. בפרק זה אספר על מהפכת ה GAN - מודל חדש של בינה מלאכותית - והאופן שבו היא מאפשרת למפתחים חובבים להפיק בדקות ספורות סרטונים ותמונות מזוייפים באיכות משכנעת ביותר.
האזנה נעימה,
רן.
לאחר שאיבד את אביו בפיגוע, פגש מאיר רוזנברג את המוות מקרוב בפעם השנייה בחייו. בפרק מיוחד מתוך הפודקאסט "עושים ת'מוות", מספר מאיר על המסע שעבר יחד עם אמו בדרכה האחרונה כאשר בחרה לשים קץ לחייה בהמתת חסד.
האזנה נעימה,
רן.
איליה איבנוב, המדען הרוסי שניסה להרבות בני אדם ושימפנזות בתחילת המאה העשרים, כשל בנסיונותיו אלה - אך חוקרים מודרנים רותמים את כוחה של ההנדסה הגנטית כדי ליצור בני כלאיים ו'כימרות' של בני אדם עם יצורים חיים אחרים.
האזנה נעימה,
רן.
היום, הימ"מ היא אחת מיחידות העילית המוכרות ביותר של מדינת ישראל, אבל לא תמיד היה לה את המעמד והכבוד להם היא זוכה היום. בתחילת דרכה, הפעולות והמבצעים החשובים - למשל, אירוע קו 300 הידוע לשמצה - הועברו ליחידות אחרות, לעיתים אף לגופים לא משטרתיים.
נקודת המפנה בהיסטוריה של הימ"מ הייתה אירוע הזכור בשם 'אוטובוס האימהות' - אירוע חטיפה מורכב, שבסיכומו של דבר הציב את היחידה ללוחמה בטרור בשורה הראשונה של יחידות העילית בארץ. יותם שטיינמן מארח את דוד צור -מפקד הימ"מ לשעבר, ואת אלי אמסלם - לוחם ומפקד צוות ביחידה באותו אירוע - לספר על ההסתערות על האוטובוס החטוף מנקודת המבט האישית שלהם.
האזנה נעימה!
רן.
במשך מאתיים שנים לפחות, אפילו לפני דארווין ו'מוצא האדם', עוסקים מדענים בשאלה - האם ניתן להכליא בני אדם עם השימפנזות, היצורים הקרובים לנו ביותר בעולם החי. איליה איבנוב, מדען רוסי בראשית המאה העשרים, היה הראשון - והיחיד, לפחות עד כה - שניסה לעשות זאת בפועל.
האזנה נעימה!
רן.
https://api.spreaker.com/v2/episodes/22579986/download.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
עם הגעת ה'תמסחים' אל מי התעלה, מבצע 'אבירי לב' נכנס להילוך גבוה. אבל כמה עשרות טנקים בגדה המערבית - זה לא מספיק: אנשי ההנדסה הקרבית נכנסו למירוץ נגד השעון להביא את דוברות היוניפלוט, גשר הגלילים וגשר הצנע אל קו המים. וכפי שחששו כולם, ברגע שגילו המצרים את דבר הצליחה, הם הפנו אל חצר מוצב מצמד את כל קני הארטילריה שלהם.
תודה לאורחים שהששתפו בפרק: פרדו רז, יעקב ירושלמי ואסף וול. תודה לנתן פוזניאק על התחקיר והראיונות.
קישור לחלק א' של הסיפור, קישור לחלק ב' .
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.5 / 5. מספר מדרגים 19 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
289: 'חצר המוות' - צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים (חלק ג')
כתב: רן לוי
קישור לחלק א' קישור לחלק ב
בליל השישה עשר באוקטובר, 1973, מבצע 'אבירי לב' - מבצע צליחת תעלת סואץ - עמד על פי תהום, ועימו גם הסיכוי לניצחון בחזית הדרום של מלחמת יום הכיפורים. גשר הגלילים, גשר הצליחה שהיה אמור להיות הקלף הסודי של צה"ל במלחמה נגד מצרים - עמד, קרוע ושבור, כעשרים קילומטרים מקו המים. דוברות היוניפלוט, שהיו אמורות לשמש לו כגיבוי, היו תקועות בפקק תנועה אדיר שנוצר על ציר 'עכביש' - כביש צר ומתפתל שהוביל אל נקודת הצליחה - כשאלפי טנקים, משאיות, אמבולנסים ורכבי מילואים נאבקו להגיע אל החזית. מי שהצילו את המצב היו התמסחים: דוברות אמפיביות שנרכשו מגרמניה כגרוטאות רגע לפני שהפכו למטרות מטווח. כמעט כולם בצה"ל היו בטוחים שהתמסחים חסרי תועלת, שאולי אפילו לא יצליחו להגיע לחזית בחתיכה אחת - אבל דווקא הגרוטאות האלה היו מי שהצליחו להעביר את הטנקים של חטיבה 421 אל צידה השני של התעלה.
ובכל זאת, זה לא היה מספיק. עם שישה עשר תמחסים אפשר היה להעביר כמה עשרות טנקים בלבד בכל יום - אבל כמה עשרות טנקים וכמה מאות צנחנים הם לא כוח צליחה רציני. המצרים, בשלב הזה, עדיין לא הבינו שצה"ל מנסה לצלוח את תעלת סואץ בכוחות גדולים ולאגף את הארמיות שנמצאות בסיני - אבל לכולם ה...
"גשר הגלילים", פרי פיתוחם של דוד לסקוב, ממציא מוכשר, ואלוף ישראל 'טליק' טל, סגן הרמטכ"ל, היה אמור להיות הנשק הסודי של צה"ל לשם צליחת תעלת סואץ במלחמה. איש לא האמין שגם הצבא המצרי, שהובס במלחמת ששת הימים, יוכל להוציא לפועל מבצע צליחה מורכב שכזה בכוחות עצמו. ובכל זאת, זה בדיוק מה שהתרחש ביום שבת, השישה באוקטובר, 1973.
תודה לפרדו רז שהתארח בפרק, ולנתן פוזניאק שערך את מרבית הראיונות שתשמעו גם בפרקים הבאים.
קישור לחלק ב'.
קישור לחלק ג'.
האזנה נעימה,
רן.
רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | אפליקציית עושים היסטוריה (אנדרואיד) | פייסבוק | טוויטר
דף הבית של התכנית | iTunes | RSS Link
לאתר הפודקאסט:
פרק 287: מבצע 'אבירי לב' - צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים
כתב: רן לוי
קישור לחלק ב', חלק ג'.
ביוני 1967, כשנסתיימה מלחמת ששת הימים, התעורר צה"ל למציאות חדשה. חצי האי סיני היה כעת בידינו, ובינינו ובין המצרים הפרידה תעלת סואץ: תעלה מים מלאכותית ברוחב של כמאה ושמונים מטרים שחיברה בין הים התיכון והים האדום. המציאות הגיאוגרפית החדשה הזו הציבה אתגר חדש בפני מפקדי הצבא.
דוקטרינת הלוחמה הישראלית, זו שנוסחה עוד בימי דוד בן גוריון ולא השתנתה עד ימינו, קובעת כי בכל מלחמה מטרתה של ישראל היא להעביר את הלחימה אל שטח האויב. במקרה של מלחמה נגד מצרים, המשמעות היא צליחה של תעלת סואץ עם כוח צבאי בסדר גודל של לפחות אוגדה משוריינת אחת, אם לא יותר.
"צליחת סער", צליחה מבצעית של נהר - או במקרה שלנו, תעלה מלאכותית רחבת ידיים - תוך כדי קרב, היא מבין המבצעים הצבאיים המורכבים והקשים ביותר לביצוע. היא דורשת הפעלה של ציוד מיוחד - סירות, דוברות, גשרים וכדומה. היא דורשת תכנון מדוקדק שתלוי בהמון גורמים, החל מרוחב התעלה בנקודה מסוימת, עומקה, מהירות הזרימה שלה, דרכי הגישה לגדה וההגנות שהציב האויב. בזמן הצליחה עצמה הכוח הצולח פגיע מאד: הוא מרוכז כולו בנקודה אחת או במספר נקודות צליחה, ואינו מסוגל להילחם ולהגן על עצמו - ולכן הצליחה חייבת להיות מנוהלת בזמן אמת באופן מופתי, כדי שלא יהיו עיכובים ותקלות. אנחנו מדברים על עשרות אלפי חיילים, מאות טנקים ועוד כמה מאות או אפילו אלפי כלי רכב אחרים מסוגים שונים - מנגמ"שים ועד משאיות אספקה. את כל אלה צריך להעביר מעל תעלה ברוחב של פחות או יותר פי ארבע מהרוחב של נתיבי איילון. זה צריך להיות בלילה, בהאפלה מוחלטת - וכמובן שהמצרים בצד השני לא יישבו בחיבוק ידיים: הם ינסו למנוע את הצליחה בכל מחיר, ויפגיזו את נקודת הצליחה עם כל מה שיש להם.
מדובר על אתגר הנדסי ומבצעי אדיר, שצה"ל מעולם לא נדרש לעמוד בו. עד אותו הרגע, מכשול המים הגדול ביותר שאותו נאלץ צה"ל לצלוח תחת אש היה נהר הירדן - אבל להשוות בין צליחת הירדן וצליחת תעלת סואץ זה קצת כמו להגיד ששופרסל היא מתחרה רצינית של אמזון. והכי גרוע: מחיר הכישלון בצליחת סער הוא כבד מאד. הלוחמים הראשונים שיצלחו את תעלת סואץ יהיו בנחיתות מספרית אדירה כנגד הכוחות המצרים המגנים, ואם שאר הכוחות יתעכבו בצליחה מסיבה כלשהי, המצרים יכתשו אותם ללא רחמים.
https://cdn.simplecast.com/audio/8f2dc4/8f2dc45d-2528-42c9-bc20-3f569b8c79f7/7bed2f77-a519-4e5d-8ef0-1d58cda22345/ep286-stallman-rerun_tc.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
ב-2014, כשיצא פרק זה לאור לראשונה, ריצ'ארד סטולמן היה סופר-סטאר: לא רק שהוא האבטיפוס המיתולוגי של ההאקר הטלוויזיוני, אלא גם אביה מולידה של תנועת התוכנה החופשית (Free Software) שהולידה את תנועת הקוד הפתוח (Open Source), המהפכה החשובה ביותר בעולם התוכנה בעשורים האחרונים. נכון לשבוע שעבר, עם זאת, סטולמן נאלץ להתפטר מתפקידיו בבושת פנים, ולעזוב את MIT, האוניברסיטה שאותה העריץ. מה קרה לסטולמן, וכיצד קשורה הפרשה האחרונה הזו לאופיו המרדני והעיקש?
האזנה נעימה,
רן.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
לאתר הפודקאסט:
ריצ'רד סטולמן וההיסטוריה של קוד פתוח ותוכנה חופשית
כתב: רן לוי
אודה ואתוודה: ר'יצרד סטולמן היה מאז ומעולם אחד מגיבוריי. ריצ'רד מתיו' סטולמן (Stallman) – המכונה גם RMS, על שם ראשי התיבות של שמו - נחשב לאחד מההאקרים הגדולים בהיסטוריה. תכנות שכתב בשנות השבעים נמצאות עדיין בשימוש שוטף בימינו. כשאנו רואים בסרט האקר שבימים ישן על מיטה מתקפלת ליד המחשב, ובלילות רוכן מעל המקלדת – אנחנו רואים את סטולמן, שדמותו המיתולוגית היוותה השראה לקלישאה הקולנועית הזו. עם זקנו הארוך והלא מטופח ושערו המאפיר שמגיע עד לכתפיו – הוא אפילו נראה כמו אב טיפוס של האקר מיתולוגי.
סטולמן נחשב גם לאבי תנועת הקוד הפתוח, תופעה חברתית-טכנולוגית שהביאה לעולם תכנות רבות שאנו משתמשים בהם בחיי היוםיום: מערכת ההפעלה 'אנדרואיד', אתרי Wordpress, דפדפן Firefox ועוד. כשהחלטתי לכתוב פרק על ההיסטוריה של תנועת הקוד הפתוח ניצלתי את ההזדמנות להגשים חלום ישן נושן, והזמנתי את ריצ'ארד סטולמן להתראיין בתוכנית. הראיון הזה – איך לומר זאת בעדינות – לא התנהל כפי שדמיינתי אותו. השיחה עם סטולמן גרמה לי לפקפק בכמה מהנחות היסוד שלי לגבי עולם הטכנולוגיה, והאירה צדדים באישיותו של סטולמן שלא הכרתי קודם לכן.
בעיות התנהגות
ריצ'ארד סטולמן נולד בארה"ב בשנת 1953. כבר בצעירותו הפגין נטיה ברורה למרדנות ולהתנהגות אנטי-ממסדית בעיות ההתנהגות שלו הביאו לכך שהחליף מספר בתי ספר. מבחינה חברתית, סטולמן היה אאוטסיידר ולא מצא את מקומו בין הילדים. הוא מעיד על עצמו שאף פעם לא למד איך להסתדר עם אנשים אחרים כמו שצריך.
מחשבים היו סיפור אחר לגמרי, כמובן. כבר בבית הספר היסודי קרא חוברות הדרכה של מחשבים וכתב תכנות – על דף. אלו היו שנות החמישים והשישים, ימים שבהם גישה למחשב הייתה זכות נדירה. רק כשהיה בתיכון ראה סטולמן מחשב אמתי במו עיניו, אך בשלב זה כבר ידע על מחשבים הרבה יותר מאשר מרבית בני גילו.
סטולמן למד פיזיקה באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. הוא אהב את הלימודים, אך נתקל בתופעה שהרגיזה אותו. פרופסורים רבים החזיקו מסופי מחשב במשרדיהם האישיים, ונהגו לנעול את דלתות המשרדים בלילות. לא היו מסופי מחשב רבים בהארוורד,
https://cdn.simplecast.com/audio/8f2dc4/8f2dc45d-2528-42c9-bc20-3f569b8c79f7/201c1e57-a054-41c4-b5a9-76cc5f1d8ee3/ep285-gmo-wheat_tc.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
אפריל 2013 נתגלו מספר שיבולים של חיטה מהונדסת גנטית בשדה באורגון, ופאניקה אחזה בשווקי החיטה העולמיים. כיצד "ברחו" גרגירים של חיטה מהונדסת ממכולות מאובטחות ומצאו את עצמם בשדה המרוחק? מי שתל אותם שם, ומדוע?
תודה רבה לליפז להב שהציעה את הרעיון לפרק ואף סייע בתחקיר. תודה גם לעיתונאית יעל פרוינד אברהם, שסדרת הכתבות המעולה שלה על פיצוח הגנום של חיטת הבר והפוטנציאל שלה להשביח את החיטה המודרנית סייעו לי בהכנת הפרק.
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3.8 / 5. מספר מדרגים 11 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
לאתר הפודקאסט:
285: המקרה המוזר של החיטה המהונדסת גנטית בשדה באורגון
כתב: רן לוי
הזמן הוא אפריל, 2013. המקום: שדה חקלאי בצפון מדינת אורגון שבארצות הברית. חקלאי, ששמו מעולם לא הותר לפרסום מסיבות שתבינו בהמשך, ריסס את שדות התבואה שלו בחומר קוטל עשבים כהכנה לזריעת חיטה. כעבור מספר ימים שב החקלאי אל השדות, לבחון את השטח ואת השפעת חומר הריסוס. ואכן, בכל מקום בו ריסס היו הצמחים - עשבים שוטים וגבעולי חיטה שנותרו מהעונה הקודמת - צהובים וכמושים. ליתר דיוק - כמעט בכל מקום. באחד השדות מצא החקלאי מספר קבוצות של גבעולי חיטה ירוקים ורעננים. ניכר היה שקוטל העשבים שריסס לא השפיע על גבעולי החיטה האלה ולו במעט.
לומר שהחקלאי היה מופתע מהתגלית, יהיה אנדרסטיימנט. קוטל העשבים שבו השתמש נחשב לאחד מחומרי ההדברה המוצלחים ביותר ונמצא בשימוש מאסיבי בכל העולם מזה עשרות שנים. אף צמח - לא חיטה, לא עשבים שוטים - לא אמור לשרוד אחרי ריסוס של החומר הזה. האם יכול להיות שמשהו בחומר ההדברה שרכש לא בסדר? לא, זה בלתי אפשרי: בכל שאר השדות, כל הצמחים - כולל גבעולי חיטה שנותרו מהקציר הקודם - נבלו ומתו בעקבות הריסוס. חומר ההדברה היה בסדר גמור: הייתה זו החיטה שעמדה לנגד עיניו שמשהו בה היה לא בסדר. משהו בחיטה הזו איפשר לה לשרוד ריסוס של חומר שהיה אמור להרוג אותה בוודאות.
החקלאי האלמוני יצר קשר עם מדענית מאוניברסיטת אורגון סטייט הסמוכה: פרופ' קרול מאלורי-סמית' (Mallory-Smith), חוקרת בעלת שם בתחום גידולי עשב. הוא שאל אותה אם יכול להיות שהחיטה שלו פיתחה עמידות טבעית לחומר ההדברה. מאלורי השיבה שהדבר לא סביר.
https://cdn.simplecast.com/audio/bcaa38/bcaa3856-5c27-4192-a78c-79457aec6eda/d7787eae-3a62-4953-886c-32389dd26b72/ep284_atopic_dermatitis_tc.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
בשלושים השנים האחרונות חל זינוק דרמטי במספר החולים במחלת עור מסתורית בשם 'אטופיק דרמטיטיס'. למרות שכיחותה, הרופאים עדיין מתקשים להסביר את מקורה. אחת התאוריות הבולטות היא זו המכונה 'תאוריית ההגיינה', לפיה ילדים בעולם המערבי לא נחשפים די הצורך ללכלוך וזוהמה, ובכך פוגעים במערכת החיסונית שלהם. פרופ' אמי חודק, מומחית ברפואת עור, תצלול איתנו לנבכי המחלה המורכבת הזו ותספר לנו על 'המהפכה האימונולוגית': טיפולים חדשים ומבטיחים במגוון של בעיות במערכת החיסונית.
'לעומק הרפואה' הוא פודקאסט חדש שיצרנו עבור חברת סאנופי. חפשו 'לעומק הרפואה' באפליקציות הפודאקסטים השונות, ובאפליקציית רשת עושים היסטוריה.
(לצערנו, עקב תקנות משרד הבריאות, הפוסט סגור לתגובות הקהל.)
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3 / 5. מספר מדרגים 1 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
לאתר הפודקאסט:
https://audio.simplecast.com/b29e47b5.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
תחליפי החלב הצילו את חייהם של אינספור תינוקות, והופכים את חייהם של ההורים לקלים בהרבה – אך למרות שמדובר באחת ההצלחות המדעיות הגדולות של המאה ה-20, תחליפי החלב עומדים במרכזו של ויכוח סוער ואמוציונלי מאד. מדוע החליפו תחליפי החלב את ההנקה במדינות המערב, והאם יכול חלב פרה להוות תחליף ראוי לחלב-אם?
האזנה נעימה,
רן.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
הפרק בחסות:
כרוניקה של מזון שנוי במחלוקת - על תחליפי חלב לתינוקות
כתב: רן לוי
אני זוכר את היום שבו הוצאנו את בתי הבכורה מבית החולים. נוגה הייתה תינוקת חמודה בת שלושה ימים, ואני ואשתי היינו שני הורים צעירים ומפוחדים עד אימה. עשינו קורס הכנה ללידה – אבל אף אחד לא הכין אותנו לרגע שבו נישאר לבד עם התינוקת. אני זוכר את המחשבות שעברו לי בראש בזמן שצעדנו במסדרונות בית החולים עם הסלקל, בדרך אל המכונית שבחניה. זהו? ככה? הם באמת נותנים לי לצאת עם הילדה מבית החולים לבד, בלי השגחה? זה לא רציני. אין לי מושג מה עושים! לתת לטירון כמוני אחריות על החיים של הילדונת הזו, זה על גבול הרשלנות הפושעת! חלק ממני חשש שבכל רגע מישהו בבית החולים יבין איזו טעות איומה נעשתה כאן. כמעט ציפיתי לשמוע בכל רגע את צעדי הריצה של איש האבטחה.
אני חושב שהורים רבים מזדהים עם התחושות האלה. טיפול בתינוקות רכים כרוך במידה אדירה של אי-ודאות: אולי חם לתינוק יותר מדי? אולי קר לו? אולי יש לו פצע או פריחה שאני לא רואה? לישון על הבטן או על הגב? האם הוא רעב? יש לו גזים? ואיך חוגרים את מושב הבטיחות כמו שצריך, לכל הרוחות? בשורה התחתונה, תינוק הוא מכונה עם צופר אחד, ואלף תקלות אפשריות.
בים החששות, הדאגות ואי-הוודאויות, תרכובת מזון לתינוקות (המוכרת גם בשמות 'פורמולה' ו-'תחליב חלב') היא אי של שפיות. קח בקבוק, מלא אותו בשישים מ"ל של מים נקיים, הוסף כף של אבקה - והכל יהיה בסדר, אחי... התינוק יהיה שבע, יקבל את כל המינרלים הדרושים לו כדי לגדול ולהתפתח, ואתה תוכל לישון בשקט בלילה. טוב, אולי לא לישון בלילה – אבל לפחות דאגה אחת ירדה לך מהלב.
אך למרות שמזון תינוקות הוא מוצר מועיל ושימושי, הוא גם נחשב לאחד מסוגי המזון השנויים ביותר במחלוקת. הרופאים והחוקרים שהיו מעורבים בפיתוח תחליפי חלב-אם עשו כן מתוך כוונה טובה – לסייע לאמהות שלא היו מסוגלות להניק את ילדיהן – אך הצלחת התחליפים יצרה דילמה בלתי צפויה, הציתה ויכוח לוהט ואמוציונלי והביאה לחרמות בינלאומיים. אז מה יש בה, באבקה המיובשת הזו, שמועיל – אולי – לתינוקות, אבל מצית מחול שדים סוער כל כך?
מערכה ראשונה: פסאודו-מדע
הנקה הייתה, מאז ומתמיד, הדרך העיקרית והנפוצה ביותר להאכיל תינוקות – אך אם האם לא הייתה מסוגלת להניק, הפיתרון המקובל היה לשכור אישה מיינקת: אישה שהניקה את העולל תמורת תשלום הולם. החל מראשית המאה התשע עשרה, עם זאת, חלה ירידה ברורה ועקבית בשימוש במיינקות באירופה ובארצות הברית.
https://cdn.simplecast.com/audio/8f2dc4/8f2dc45d-2528-42c9-bc20-3f569b8c79f7/959574c8-9e58-45c2-b98a-b63099b69488/ep281-nazi-submarines-rerun_tc.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
הצי הגרמני פתח את מלחמת העולם השניה בנחיתות ברורה אל מול ציה האדיר של האימפריה הבריטית. אף על פי כן, הגרמנים היו קרובים מאד לנצח ב'קרב על האטלנטי' ולהכריע את המערכה כולה – בזכות שייטת הצוללות האימתנית, ו'להקות הזאבים'.
האזנה נעימה,
רן.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
הפרק בחסות:
הקרב על האוקיינוס אטלנטי - צוללות גרמניות במלה"ע ה-II
כתב: רן לוי
מלחמת העולם השנייה תפסה את הצי הגרמני לא מוכן.
כשהחליט היטלר לפלוש לפולין בשנת 1939, היו לצי הגרמני כעשרים וארבע ספינות מלחמה בלבד, תוצאת המגבלות שהוטלו על גרמניה במסגרת הסכמי הכניעה של מלחמת העולם הראשונה. לבריטניה, אימפריה חובקת עולם שהייתה יריבתה הראשית של גרמניה בשנים הראשונות של מלחמת העולם השניה, היה את הצי הגדול ביותר בעולם – למעלה משלוש מאות ספינות – ונמלים בכמעט כל פינה בכדור הארץ.
אף על פי כן, הצי הגרמני הקטן והחלש הצליח להנחית מכה כואבת מאד לבריטים במהלך המלחמה – ובדיוק בבטן הרכה שלהם. המטרה העיקרית של הלוחמה הימית – בכל התקופות וגם בימינו – היא לשלוט על דרכי המסחר בים: רובם המוחלט של הדלקים, חומרי הגלם והמוצרים התעשייתים שכל מדינה זקוקה להם מובלים בים על גבי ספינות סוחר. בריטניה, בפרט, הייתה תלויה במסחר הימי מעצם היותה קבוצת איים. הגרמנים היו קרובים מאד לנתק את האיים הבריטים ממקורות אספקת הדלק וחומרי הגלם שלהם. מי שהייתה אחראית להצלחה זו היא שייטת הצוללות הגרמניות: ה-Unterseeboots או Uboats באנגלית.
המערכה הימית הקשה שניהלו הבריטים ובעלות בריתם – בעיקר האמריקנים והקנדים -כנגד הצוללות הגרמניות, מערכה המכונה לרוב 'הקרב על האוקיינוס האטלנטי', היא דוגמא לחשיבות הרבה שהייתה לטכנולוגיה ולמדע על התוצאות הסופיות של המלחמה הגדולה. בפרק זה נספר את סיפורן של הצוללות הגרמניות, וכיצד השפיעו מהנדסים ומדענים משני צדי המתרס על מהלך הקרבות.
קרל דוניץ
קרל דוניץ (Doniz) התגייס לצי הפרוסי בשנת 1910, ולחם במלחמת העולם הראשונה כקצין על סיפונה של ספינת קרב בים השחור. כשהושבתה הספינה לצורך תיקונים, הוצב דוניץ בחוף כמפקדו של שדה תעופה זעיר באזור תורכיה. הפיקוד על השדה הקטן שיעמם את דוניץ חדור המוטיבציה, והוא התנדב לשרת בשייטת הצוללות. ב-1918 זכה לראשונה לפקד על צוללת משלו, אך לא לזמן רב: ספינה בריטית הטביעה את הצוללת שלו כעבור חודש אחד בלבד, ודוניץ נלקח בשבי.
לאחר המלחמה חזר קרל דוניץ לגרמניה, ולשירות הצבאי. הוא טיפס במעלה סולם הדרגות, וב-1939 היה מפקדה של שייטת הצוללות. בדומה לשאר הצי, גם מצבה של זו לא היה מזהיר שכן הסכמי הכניעה אסרו על הגרמנים להחזיק כלל בצוללות. על אף שהצי המשיך לפתח את הטכנולוגיות הרלוונטיות לאורך השנים במסווה של מחקרים אקדמאיים או שיתופי פעולה עם מדינות זרות, עם פרוץ הקרבות היו לדוניץ רק חמישים ושבע צוללות – ופחות מחצי מהן היו כשירות להפלגה.
https://audio.simplecast.com/3b547db5.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
כולם מדברים על אבני הירח שהביאו עימם האסטרונאוטים של אפולו כשחזרו לכדור הארץ - אבל אף אחד לא מדבר על כל הג'אנק שהשארנו מאחור: 300 טונות (!) של סמלים פטריוטים, ציוד מדעי משומש ושקיות צרכים...
האזנה נעימה,
רן.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
הפרק בחסות:
מותק, שכחתי את הרכב מחוץ לחללית: על הדברים שהשארנו על הירח
כתב: רן לוי
האסטרונאוטים והחלליות שביקרו על הירח הביאו משם כשלוש מאות ושמונים קילוגרמים של סלעים ודגימות גיאולוגיות. על פניו, זהו הישג בלתי מבוטל: כמעט חצי טון של אדמת ירח שהובאה לשימושם של החוקרים במעבדות כנגד כל הקשיים והסכנות שבדרך. אבל סביר להניח שהעובדה הבאה תפתיע אתכם: אנחנו השארנו על הירח קרוב למאה ושבעים טון של זבל- יותר מפי שלוש מאות ממה שלקחנו. אפשר למצוא הצדקה לכל גרם וגרם מהזבל הזה. ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין, למשל, השאירו מאחור את השקיות שבהן עשו את הצרכים שלהם. אני די בטוח שהמדענים מעדיפים לבחון את דגימות הקרקע שהביאו במקום את ארוחת הערב האחרונה של ניל.
אנחנו לא רגילים לשמוע על הג'אנק שהשארנו על הירח- צריך להודות, את מי זה מעניין? גרינפיס עסוקה מעל הראש ואפילו את הקישון והירקון אנחנו לא מצליחים לנקות- אז למי יש כוח לעשות מהומות על כמה חתיכות מתכת שיושבות להן בדממה הנצחית של הירח? אבל זבל הוא לא תמיד רק זבל. כמו שאריות מדורה מתקופת האדם הקדמון, הג'אנק שהשארנו על הירח יכול ללמד אותנו הרבה על הדרך שבה חקרנו אותו.
בשנת 1959 עמדה החללית לונה 2 להיות העצם הראשון מעשי ידי אדם שינחת על הירח. יכול להיות ש'ינחת' אינה תיאור מתאים: לונה 2 תוכננה להתרסק על הירח. זו הייתה לא יותר מאשר הוכחת יכולת: המהנדסים ביקשו בעיקר לבחון את הרקטות ומערכות הניווט- והם הצליחו. אבל אם יבקרו תיירים מהעתיד במקום שבו התרסקה לונה 2- ללא ספק אתר ארכיאולוגי חשוב בעתיד- מה יגלו שם? השאלה הזו נראית לנו אולי חסרת חשיבות, אבל היא בברור העסיקה את הפוליטיקאים הסובייטים שפיקחו על תוכנית החלל.
לונה 2 נשאה עליה מכשיר ניסוי שבחן את השדה המגנטי של הירח- אין כזה, כך מסתבר- אבל קרוב לוודאי שזה לא יעניין את התיירים מהעתיד. מישהו העלה את האפשרות שלונה 2 תצויד בראש נפץ גרעיני כדי שהאמריקנים על הקרקע יוכלו להווכח במו עיניהם שהרוסים השיגו אותם במרוץ אל הירח. למרבה המזל הרעיון האווילי הזה נפסל על הסף. לבסוף הוחלט שלונה 2 תמריא ועליה שני כדורים עשויים מסגסוגת טיטאניום. דפנותיהם של הכדורים היו עשויות משושים- בדומה לכדורגל טיפוסי- ועל כל משושה היה מוטבע סמל ברית המועצות ותאריך הנחיתה. בתוך הכדורים היה חומר נפץ שמטרתו הייתה להתפוצץ ברגע ההתרסקות ולרסס את אדמת הירח במאות משושים. באופן זה ידע כל מי שיבקר במכתש שיצרה לונה 2 שהקומוניזם ניצח את הקפטיליזם, או לפחות מוביל עליו בנקודות באותו הרגע. מבחינתם של הפוליטיקאים לא חשוב אם לונה 2 תגלה שהירח עשוי מגבינה שוויצרית, כל עוד העכבר שיגיע אליו ראשון יהיה דובר רוסית.
ומה לגבי האמריקנים? כפי שניתן לנחש, המטרות שלהם לא היו שונות בהרבה. סדרת החלליות רנג'ר הייתה אמורה להיות הצעד המקדים לקראת טיסות מאויישות אל הירח, הזדמנות לבחון טכנולוגיות רבות שהיו פורצות דרך ומעולם לא נוסו בפועל.
https://audio.simplecast.com/f18b6a36.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
אף מטרופולין מודרני לא יכול היה להתקיים ללא מערכת ביוב מתפקדת - ותכנון של מערכת הסעת שפכים שכזו, מתחת לעיר תוססת ודינמית, הוא אתגר הנדסי כביר. איך נראית מערכת הביוב של גוש דן, ומה קורה לשפכים שלנו אחרי שהם עוזבים את האסלה והכיור?
מתארח בפרק: אמיר שליו, מנהל תחנות השאיבה של איגודן. תודה לנתן פוזניאק שהביא את הראיון עם אמיר.
האזנה נעימה,
רן.
שמעתם כבר את התכנית החדשה שלנו? גיל חובב "אוכל ישראל" - פודקאסט אוכל חדש ברשת עושים היסטוריה. לחצו כאן לרשימת הפרקים המלאה או -להאזנה באפליקציות קישור ל RSS פיד של התכנית https://www.ranlevi.com/feed/ochel_israel/
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 5 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
לרשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
הפרק בחסות:
הביוב שמתחת לגוש דן, חלק א'
כתב: רן לוי
ביוב. אני בטוח שאתם שואלים את עצמכם - למה, לכל הרוחות, רן הולך לדבר על ביוב? האם אחרי מאתיים שבעים ושבעה פרקים של עושים היסטוריה, סוף סוף נגמרו לו הנושאים לפרקים, והוא נעשה נואש?
אז קודם כל, אני רוצה להזכיר לכם שאתם אלה שלחצתם Play בנגן שלכם, אז אתם צריכים לשאול את עצמכם למה אתם רוצים להקשיב למישהו שהולך לדבר על ביוב במשך ארבעים וחמש דקות. אנשים מוזרים, בחיי.
ולא, לא נגמרו לי הנושאים לעושים היסטוריה. הסיבה שבגללה בחרתי את הנושא הזה היא מכיוון שאני אוהב את תל אביב. באופן כללי, אני אוהב ערים גדולות. אני אוהב את התזזיתיות שלהן, את התחושה שאני מוקף במיליוני אנשים שלכל אחד מהם יש סיפור מיוחד, כמו כוורת ענקית שאף פעם לא הולכת לישון. בכל בוקר, כשאני יוצא מתחנת הרכבת בדרך למשרד, אני מרים את הראש אל גורדי השחקים הענקיים ושואל את עצמי - איך הדבר הזה עובד? הרי ריכוז של מיליוני בני אדם שאוכלים, שותים - וכן, גם משתינים ומחרבנים - מדי יום ומדי שעה, בתוך שטח זעום של כמה עשרות קילומטרים רבועים...הוא לא דבר טבעי. אלמלא התשתית הבלתי הנראית שמקיפה אותנו, כל מטרופולין מודרני היה מתדרדר לכאוס מוחלט בתוך ימים ספורים.
ולא פחות מעניין, אני רוצה גם להבין את ה'למה'. מערכת ביוב של עיר צפופה כמו תל אביב היא אחת המערכות ההנדסיות המורכבות ביותר שאפשר להעלות על הדעת. היא פרושה על שטח רחב, קבורה מתחת למטרים של אדמה, עובדת עשרים וארבע שעות ביממה שלוש מאות שישים וחמישה ימים בשנה - וצריכה להחזיק מעמד עשרות שנים. בעיר כמו תל אביב, שחוגגת מאה ועשר שנים להווסדה - מערכת ביוב היא פחות מערכת מתוכננת מראש כמו מעג...
https://audio.simplecast.com/9b17e895.mp3
לחצו להורדת הפרק (MP3)
הרולד מקלוסקי היה אדם רגיל, טכנאי בן 64 בכור גרעיני, עד שנחשף למינון אדיר של קרינה רדיואקטיבית בעקבות תאונה גרעינית - מינון קטלני. אך בתום חודשים של טיפולים ובידוד כפוי, הרולד עשה את הבלתי יאמן ושרד. מהי קרינה רדיואקטיבית וכיצד היא פוגעת בגופנו?
תיקון: כפי שציינו מספר מאזינים, המונח 'רדיואקטיביות' מתייחס בהגדרה לקרינה הנפלטת כתוצאה מהתפרקות של אטומים. קרינת רנטגן, על אף שגם היא מייננת, אינה קרינה 'רדיואקטיבית' במובן זה.
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
הפרק בחסות:
רדיואקטיביות ומחלת קרינה
כתב: רן לוי
לא מזמן חגגנו את פורים ושחר, בני בן הארבע, החליט להתחפש לספיידרמן.
גיל ארבע הוא גיל מיוחד. כשאתה בן שנתיים וההורים מחפשים אותך לספיידרמן, אתה לא בדיוק מבין מי זה ספיידרמן ומה אתה אמור לעשות בתוך התלבושת האדומה. בגיל שבע אתה כבר בוגר מספיק כדי להבין שגם אם התחפשת לספיידרמן, אתה לא באמת ספיידרמן. אבל גיל ארבע הוא גיל קסום. בגיל ארבע, אם התחפשת לספיידרמן - אתה באמת הופך לספיידרמן. הגבול בין הדמיון הפרטי שלך למציאות של העולם החיצון מטושטש בדיוק במידה הנכונה כדי להרגיש שאוטוטו, אם רק תלבש את החליפה ותעשה את התנועות הנכונות, קורי עכביש יזנקו מכף ידך ותוכל לטפס על קירות בניינים.
במקרה של שחר, הוא גילה שכשהוא לובש את חליפת ספיידרמן שלו - הוא באמת זוכה בכוחות על. הוא מסוגל לעטוף את אויביו בקורי עכביש בלתי נראים ולהפוך אותם לפסלים, ואגרוף אחד שלו מפיל אותם לרצפה מעולפים. יש רק קץ' אחד: בשלב זה כוחות העל של שחר פועלים רק על אבא (כל הזמן) ואמא (כשהיא במצב רוח מתאים). אנחנו עדיין מנסים להתג בר על התקלה. יכול להיות שזו בעיה בתפרים.
רבים מגיבורי העל של סדרות הקומיקס זכו בכוחותיהם בעקבות חשיפה למינון גבוה של קרינה רדיואקטיבית. ברוס באנר, למשל, היה פיזיקאי מן השורה עד שפצצה גרעינית שפיתח התפוצצה ברגע הלא נכון- וברוס הפך ל'ענק הירוק'. פטר פרקר, ספיידרמן, היה תלמיד תיכון מחונן שננשך על ידי עכביש רדיואקטיבי. אפילו גודזילה, המפלצת היפנית האיומה, הייתה בסך הכל לטאה גדולה עד שהתקרבה יותר מדי לאתר ניסויים גרעיניים באוקיינוס השקט.
ומה קורה במציאות? מה קורה לאדם שנחשף לקרינה רדיואקטיבית במינון גבוה במיוחד? ההיגיון הבריא אומר לנו שמדובר במוות ודאי. אחרי הכל, החיים אינם עלילת קומיקס...ובכל זאת: מוות ודאי, אמרנו? לא בהכרח.
השלושים באוגוסט, 1976.
מפעל הפלוטוניום שליד העיירה הנפורד, במדינת וושינגטון שבארצות הברית, היה מפעל בעל היסטוריה צבאית מפוארת. בימי מלחמת העולם השנייה הופק במפעל הפלוטוניום ששימש בפצצה הגרעינית שהוטלה על נגסקי, ומאוחר יותר גם פלוטוניום עבור הטילים הבליסטיים של עידן המלחמה הקרה. בראשית שנות השבעים הוסב המפעל לתפקיד חדש וזוהר פחות: הפקת חומרים רדיואקטיביים מפסולת של כורים גרעיניים לשימושים אזרחיים, כמו בגלאי עשן או תהליכים תעשייתים מסוימים.
הרולד מקלוסקי (McCluskey) היה טכנאי ותיק בהנפורד. למקלוסקי בן ה-64 היו 25 שנות ניסיון בעבודה עם חומרים מסוכנים, כמו למשל ה'אמריקיום': תוצר לוואי רדיואקטיבי של הפקת הפלוטוניום.
השלושים באוגוסט החל כיום שמח יחסית עבור הרולד. היה זה יום הנישואים ה-40 שלו ושל אשתו, וגם היום הראשון בעבודה אחרי שביתה מאורגנת של עובדי המפעל שנמשכה חמישה חודשים ארוכים. בשעות הערב של אותו היום נפרד מאשתו לשלום, ויצא אל משמרת לילה במפעל.
https://audio.simplecast.com/f953756c.mp3
הורד את הקובץ (mp3)
בשנת 2013 היכתה את עולם המחשבים כופרה מתוחכמת בשם 'קריפטולוקר' (CryptoLocker), שלראשונה דרשה דמי כופר בביטקוין. מאחוריה עמד פושע סייבר מתוחכם ומסוכן באופן יוצא דופן: סלביק (Slavik).
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.5 / 5. מספר מדרגים 2 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
פרק 276: כופרות (Ransomware) - היסטוריה של סחיטה ממוחשבת, חלק ב'
בפרק הקודם סיפרתי לכם על שורשיה של תופעת ה-Ransomwares: תוכנות זדוניות שמונעות מהמשתמש לגשת אל הקבצים שלו על המחשב, ודורשות ממנו דמי כופר כדי לשחרר אותם. סיפרנו גם על שני האתגרים הגדולים ביישום סוג כזה של פשע ממוחשב. הראשון - אם אתה לא מומחה בקריפטוגרפיה, זה די קשה לכתוב תוכנת הצפנה טובה שתהיה Bulletproof: דהיינו, כופרה נטולת שגיאות שאי אפשר לפצח אותה בקלות. האתגר השני - העברת כספים דרך האינטרנט בדרך כלל מותירה אחריה שובל של ראיות, ולא קל למצוא דרך לקבל דמי כופר באופן שמותיר את העבריין אנונימי מחד, ומאידך לא מאפשר לקורבן לבטל את התשלום ולקבל את כספו בחזרה מאוחר יותר. שני האתגרים האלה הביאו לכך שבמשך שנים כופרות היו סוג נדיר וזניח יחסית של תוכנות זדוניות, למרות שכבר בשנות התשעים הראו שני חוקרים, מוטי יונג ואדם יאנג, כיצד ניתן ליישם בכופרות הצפנה חזקה שתהפוך אותן לכלי נשק מרשים בארסנל של עברייני המחשב.
כמעט עשרים שנה חלפו מאז פרסמו יונג ויאנג את מאמרם, ובספטמבר 2013 נתגלתה כופרה חדשה בשם קריפטלוקר (CryptoLocker). במובנים רבים, קריפטולוקר היתה דומה מאוד לכופרות שבאו לפניה. כמו כופרת ה AIDS משנות השמונים המאוחרות, גם קריפטולוקר הצפינה קבצים חשובים - למשל, מסמכים ותמונות - ואז הקפיצה על מסך המחשב הודעה מאיימת: שלם שלוש שלוש מאות דולרים או שכל הקבצים שלך יימחקו לתמיד - ושעון עצר בפינת המסך החל לספור לאחור שבעים ושתיים שעות. כאמור, עצם האיום שהציבה קריפטולוקר לא היה חדש: מה שכן היה חדש היה אחת מאפשרויות התשלום שהציגה הכופרה לקורבנותיה: ביטקוין (BitCoin).
ביטקוין
ביטקוין נוצר לראשונה ב-2009, על ידי אדם או קבוצת אנשים שהסתתרו מאחורי הכינוי האנונימי 'סאטושי נאקאמוטו'. מדובר במטבע וירטואלי - דהיינו, מטבע שקיים בעולם הממוחשב בלבד - אבל לא זו התכונה המייחדת אותו משאר המטבעות הותיקים יותר: אחרי הכל, אפשר לשלם באינטרנט גם בשקלים ובדולרים. התכונה החדשנית והחשובה באמת של ביטקוין - גם לענייננו שלנו - היא העובדה שכדי להשתמש בו, אין צורך במתווכים.
למה הכוונה? הנה ההסבר. נניח שקניתי בעלי אקספרס מברשת ניקיון לשירותים בצורת השערות של דונלד טראפ. אני לא ממציא - יש דבר כזה, בחיי.
https://cdn.simplecast.com/audio/8f2dc4/8f2dc45d-2528-42c9-bc20-3f569b8c79f7/933a5798-6aee-40c1-b896-b42737adf81d/ep275-ransomware-part1_tc.mp3
הורד את הקובץ (mp3)
תוכנת הכופר הראשונה, ב-1989, הייתה כשלון עברייני מביך - אבל מאמר מדעי פורץ דרך של שני מדעני מחשב הפך את התוכנות הזדוניות האלה לכלי סחיטה רב עוצמה, שאת נחת זרועו אנחנו מרגישים היום היטב.
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.8 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
פרק 275: כופרות (Ransomware) - היסטוריה של סחיטה ממוחשבת, חלק א'
יום שישי, השניים עשר במאי, 2017, היה יום גרוע עבור הרבה מאוד אנשים. אנשי עסקים, רופאים, בנקאים וטכנאים ביותר ממאה וחמישים מדינות הפעילו את המחשבים שלהם בבוקר - ובמקום שולחן העבודה הרגיל, הופתעו לראות תמונה של מנעול לבן וגדול על רקע אדום ומאיים, ולצידו המילים - "אופס, הקבצים שלך הוצפנו."
ואכן, מי שניסה לגשת אל הקבצים שהיו מאוחסנים על המחשב שלו - גילה שהוא לא יכול לפתוח אותם. מתחת לתמונת המנעול הלבן היה שעון עצר שספר את השניות והדקות לאחור, ומסר שאינו משתמע לשני פנים: אם לא תשלם שלוש מאות דולר בביטקוין - הקבצים שלך ימחקו.
"הקבצים החשובים שלך הוצפנו. [...] אולי אתה עסוק עכשיו בחיפוש אחר דרך להציל את הקבצים שלך, אבל אל תבזבז את הזמן. אף אחד לא יוכל לשחזר אותם ללא שירות הפענוח שלנו."
שמה של התוכנה הזדונית שהייתה אחראית לאיום הזה היה WannaCry - 'רוצה לבכות', בתרגום חופשי. שם הולם, במקרה הזה: WannaCry הייתה אחת מהתקפות הכופר הממוחשבות הגדולות והנרחבות ביותר אי פעם, אם לא הגדולה שבהן: למעלה ממאתיים אלף מחשבים בכל רחבי העולם נדבקו בתוכנה הזדונית הזו, וסיפורים מסמרי שיער על תיקים רפואיים שאבדו בבתי חולים ועסקים שהפסידו סכומי עתק הציפו את מהדורות החדשות. מומחי אבטחת המידע הזהירו מפני תרחיש אימים שכזה כבר מזה שנתיים ויותר, אבל הייתה זו הפעם הראשונה שהציבור הרחב נחשף לאיום ה'כופרות' - Ransomware, בלעז - במלוא עוצמתו.
AIDS, סוס טרויאני
אבל רק מעטים זוכרים שגם לפני כמעט שלושים שנה, בדצמבר 1989, התעוררו כמה אלפי משתמשי מחשב בבריטניה ומספר מדינות אירופאיות נוספות - לתרחיש דומה מאוד לזה שתיארתי לכם כרגע. הכיתוב שראו על מסך המחשב שלהם כשהפעילו אותו, היה -
"אנא המתן כשלושים דקות. אזהרה: אל תכבה את המחשב שלך, אחרת הקבצים שעל הדיסק הקשיח ייפגעו."
בחלוף שלושים דקות מתוחות, קיבל המשתמש הודעה מדאיגה נוספת.
"פג תוקפו של רישיון השימוש בתוכנה זו. זה הזמן לשלם לחברת PC Cybory עבור הרשיון שלך.
https://audio.simplecast.com/e9174f35.mp3
הורד את הקובץ (mp3)
אחרי שהובסו במרוץ להיות הראשונים לדרוך בקוטב הדרומי, פנו אנשיו של קפטן רוברט סקוט חזרה צפונה, אל מחנה הבסיס. אבל החורף האנטארקטי, שהגיע חודש שלם לפני הזמן, קלקל את כל התוכניות.
קישור לחלקו הראשון של הפרק
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.8 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
פרק 274: טרה נובה - המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק ב'
כתב: נייט נלסון
קישור אל: טרה נובה, המשלחת המקוללת לקוטב הצפוני, חלק א'
רואלד אמונדסן (Amundsen) קיווה להיות האדם הראשון שיגיע אל הקוטב הצפוני. המסע שתכנן בעשור הראשון של המאה העשרים היה ראשון מסוגו - אבל בר ביצוע: נורבגיה, מולדתו של אמונדסן, שוכנת בקו רוחב כל כך צפוני, עד שהפלגה למרכז הים הארקטי הייתה אמורה להיות עבורו כמו ביקור בבית של השכנים. שכנים שהשאירו את המזגן שלהם על מינוס שלושים מעלות צלזיוס - אבל אתם מבינים למה אני מתכוון. אבל בשישה באפריל, 1909, הכריזו כותרות העיתונים כי רוברט פירי (Peary), מהנדס בצי האמריקני, הקדים אותו והגיע ראשון אל הקוטב הצפוני. פירי זכה לקבלת פנים של גיבורים בשובו לארצות הברית, ואמונדסן החליט לשנות כיוון. במקום צפונה, הוא ירד דרומה.
עשרות שנים אחרי שוך החגיגות, החלו צצים סימני שאלה סביב הישגו של פירי. רישומי המפות של פירי היו במקרה הטוב מעורפלים, ובמקרה הגרוע לא מדוייקים כלל. אסטרונום שבחן את טכניקות ומכשירי הניווט שעמדו לרשותו של פירי טען שהסבירות שהצליח למצוא את הנקודה המדויקת של הקוטב נמוכה מאד. חוקר בריטי מנוסה, שבעצמו ערך את המסע לקוטב הצפוני באמצעות מזחלת כלבים, ביקש וקיבל גישה מלאה לכל חומרי הארכיון מהמשלחת של פירי. גם הוא הגיע למסקנה שלא סביר שפירי מצא את הקוטב. בהינתן הרישומים המעורפלים והמידע החלקי ששרד מהמשלחת, אי אפשר לומר בוודאות שפירי הגיע או לא הגיע לקוטב הצפוני. יש מי שעדיין מחזיקים בדיעה שפירי היה הראשון שכבש את הנקודה הצפונית ביותר בכדור הארץ, אבל רוב ההיסטוריונים מסכימים שקשה עד בלתי אפשרי לאמת את טענתו של ההרפתקן האמריקני. מי שנחשב היום כאדם הראשון שהגיע בוודאות לקוטב הצפוני הוא - תאמינו או לא - רואלד אמונדסן. הוא הגיע לקו רוחב תשעים צפון ב- 1926, שבע עשרה שנה אחרי רוברט פירי. הוא לא ידע זאת באותו הזמן אבל יש אפשרות מעשית מאוד שאמונדסן היה גם האדם הראשון שהגיע לקוטב הצפוני.
אבל ב-1909,
https://audio.simplecast.com/85d71d89.mp3
הורד את הקובץ (mp3)
כשיצאו רוברט סקוט וצוותו למסע הרגלי המפרך לכיבוש הקוטב הדרומי, הם ידעו שהם פוסעים לתוך גרסא קרה במיוחד של הגיהנום: סקוט עצמו כמעט מצא את מותו במשלחת הקודמת. אבל מזג האוויר ההפכפך של אנטארקטיקה הצליח, בכל זאת, להפתיע אותם.
קישור אל חלקו השני של הפרק.
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.9 / 5. מספר מדרגים 9 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
טרה נובה - המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק א'
כתב: נייט נלסון
קישור אל: טרה נובה, המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק ב'
הנה אתגר בשבילכם: נסו לומר משהו שמעולם לא נאמר קודם לכן. למשל - ארבעים ואחת מכנסי תקרה. מפיות צעירות לעולם אינן מטפטפות נעליים. לימון ההיפ הופ שלי במזחלת לנרניה.
באמת מאתגר, לא? בהינתן כל הדברים שכבר נאמרו לאורך ההיסטוריה האנושית, בכל העולם, בכל השפות - קשה לדעת אם אפילו הדבר המגוחך ביותר שחשבת עליו לא נאמר כבר אי שם בעבר. מים מסריחים גורמים לסבתא לצאת מהחלון. זה פודקאסט סבון באי מינור, אבל אני רוצה את זה ב A מז'ור שבע. יש אומרים שמעל מאה מיליארד בני אדם התהלכו על כדור הארץ לאורך ההיסטוריה. אני ואתם פוסעים בשבילים שהלכו בהם אינספור אנשים לפנינו. מישהו בטח כבר כתב את הסיפור שאני עומד לספר לכם, וכנראה יותר טוב מפי שאני אעשה זאת.
מעט אנשים בהיסטוריה, ובמיוחד בהיסטוריה המודרנית, יכולים לטעון כי השיגו משהו שאף אחד אחר לא השיג לפניהם. אבל עבור המעטים מבינינו שיש להם הזדמנות לעשות כן - זהו מניע רב עוצמה. רבים ימותו מרצונם החופשי על מזבח התהילה.
גיבורים
בעשרים ושישה בנובמבר, 1909, צוות של ארבעה גברים וארבעה סוסי פוני בראשות חוקר אירי בשם ארנסט שקלטון (Shackleton), בוסס בטונדרה הקפואה של אנטארקטיקה, וחצה את קו הרוחב 82 מעלות דרום. בעשותם זאת, הם היו לאנשים הראשונים שהגיעו קרוב כל כך לקוטב הדרומי של כדור הארץ.
שבועות מספר קודם לכן, כשעשה צוותו של שקלטון את דרכו דרומה, הם נתקלו במכשול שהיה לכאורה בלתי עביר: רכס של הרים גבוהים, שהיה רחב מכדי שאפשר יהיה לעקוף אותו. האפשרות היחידה הייתה למצוא נתיב מעבר בין ההרים. ככל שהתקרבו אל הרכס הלכה ונעשתה הדרך לקשה ובוגדנית יותר. שניים מסוסי הפוני שגררו מזון ואספקה מתו. מעט מאד תקווה נותרה בליבם של אנשי הצוות החבוטים והקפואים. אבל שקלטון היה עקשן. הוא דחף את הצוות שלו קדימה והלאה, ובשלושה בדצמבר הבזיק מולם "ניצוץ מבריק של אור", כלשונו של שקלטון, מבעד לרכס ההרים. הם צעדו לקראתו. אלת המזל הייתה לצידם: היה זה נתיב נסתר בין ההרים, דרך שחצתה את הרכס.
https://audio.simplecast.com/687378b9.mp3
הורד את הקובץ (mp3)
בעשרים השנים האחרונות התגלו אלפי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ותגליות אלה חוללו מהפך דרמטי בתמונת העולם של האסטרונומים. מהם כוכבי לכת מסוג 'צדק חם' (Hot Jupiters), כיצד מגלים כוכבי לכת רחוקים כל כך - ומה הסיכוי למצוא עליהם חיים?
תודה לפרופ' עודד אהרונסון, ראש המרכז למדעים פלנטריים במכון וייצמן. תודה גם לניר סייג שערך את הפרק.
קישור לפרוייקט מימון ההמונים של 'שוות': http://bit.ly/2IVrkh1
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3.7 / 5. מספר מדרגים 3 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש
כתב: רן לוי
לפני המון המון שנים, בפרק מספר ארבעים ושמונה של עושים היסטוריה, לקחתי אתכם למסע במערכת השמש בחיפוש אחר תופעות מזג אוויר משונות בכוכבי הלכת השונים. זה היה בעשרים במרץ, 2009. ביקרנו בסערות האדירות של צדק, בענני היהלומים של נפטון, צפינו בסופות החול חובקות העולם של מאדים ונזהרנו מגשמי החומצה שבאטמוספירה של נוגה.
עד לא מכבר, מערכת השמש שלנו הייתה גם מערכת השמש היחידה שהכרנו. המין האנושי היה שקול לשבט קטן שחי, מבודד לגמרי, בכמה בקתות עץ בלב הג'ונגלים של האמזונס - ושואל את עצמו איך נראה העולם שבחוץ. סביר להניח שישנם עוד בני אדם מחוץ לג'ונג'לים - ובטח גם הם חיים בבקתות עץ משלהם. מי יודע - אולי ישנם שבטים ענקיים של...של...אלפי בני אדם, שחיים בכפרים של מאות בקתות, אולי אפילו בקתות של...שתי קומות!... באותו האופן, האסטרונומים ידעו לספר שנקודות האור שאנחנו רואים בשמי הלילה הן שמשות כמו השמש שלנו, והסברה המקובלת הייתה שגם סביב שמשות אלה ישנן פלנטות, כמו הפלנטות במערכת שלנו, אבל מעולם לא ראינו אותן. מכיוון שכך, היה טבעי להניח שמערכת השמש שלנו היא דוגמה מייצגת לאיך נראות מערכות שמש ברחבי היקום.
אבל כבר לפני שלושים שנה לערך החלו המדענים לחשוד שאולי תפיסת העולם שלנו שגויה - שאולי מערכת השמש שלנו אינה דוגמה כה טיפוסית כפי שחשבנו קודם. שבועיים לפני שיצא לאור אותו פרק מספר ארבעים ושמונה, שיגרה נאס"א את טלסקופ החלל על שם קפלר. בזמן שאני ואתם הסתובבנו במערכת השמש שלנו, צילם קפלר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש - פלנטות הסובבות שמשות אחרות. היום, בעקבות אותה משימת חלל, תפיסת העולם שלנו לגבי איך נראה היקום שמחוץ למערכת השמש שלנו - שונה לחלוטין. אנחנו שקולים לבני אותו שבט קטן מהאמזונס שבפעם הראשונה עזבו את הכפר שלהם, ובמקום למצוא בקתות עץ של שתי קומות - גילו את גורדי השחקים של מנהטן. היקום שלנו, מסתבר, הרבה הרבה יותר מוזר מכפי שהעזנו לדמיין.
אז זה תירוץ טוב להסיר את כיסוי הבד מעל חללית הליסינג שלנו, שבזמנו לקחה אותנו למסע במערכת השמש - ולצאת לסיור נוסף.
https://audio.simplecast.com/30e70776.mp3
הורד את הקובץ (mp3)
האופיום הוא מתנה נפלאה שהעניק לנו הטבע: משכך הכאבים הטבעי הטוב ביותר המוכר לאדם. אבל האופיום, והסמים הנרקוטיים הנגזרים ממנו, ניחנים בתופעת לוואי מכאיבה - הנטייה להתמכרות קשה ומסוכנת. לאורך הדורות ניסו אינספור כימאים לנתק את ה'כוכבית' של ההתמכרות מהאופיום - אך בכל פעם שניסו לשפר אותו, הפכו אותו לסם קשה וממכר עוד יותר.
(הערה: בהקלטה ביטאתי שלא כהלכה את שמו של מגלה המורפיום: פרידריך סֵרטוּרנֵר.)
האזנה נעימה,
רן
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3.8 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
האבולוציה של האופיום והסמים הנרקוטיים
כתב: רן לוי
(הערה חשובה: המאמר הבא עוסק באופיום, הירואין, מורפיום ורפואה. זה המקום להכניס את האזהרה המקובלת - אני לא רופא, ואין כאן יעוץ רפואי. אם אתם מתמודדים עם סוגיה רפואית שקשורה לנושא שלנו - פנו לרופא בתחום).
יש לי שיא גינס. זאת אומרת, הוא לא רשמי - זה לא שנציג של גינס בדק אותי ואישר את השיא - אבל באמת, יש לי תחושה שזה שיא אמיתי: המכונה להכנת פסטה שעשתה הכי הרבה קילומטרים. שימו לב, לא קילומטרים של פסטה - למעשה, אני די בטוח שהמכונה הסצפיפית הזו מעולם לא הפיקה אפילו ס"מ של פסטה.
אני אסביר. כשהתחתנתי, רוב האורחים הביאו לי צ'קים כמקובל. אחד האורחים, שלא נחשוף את שמו מסיבות מובנות, לא הביא צ'ק אלא מכונה להכנת פסטה. אין לי מושג למה הוא הביא לי מכונה להכנת פסטה: כל מי שמכיר אותי יודע שאין לי שמץ של מושג בבישול. מנת הדגל שלי זה ראמן נודל משקית. אני די בטוח שגם הוא קיבל את מכונת הפסטה לחתונה שלו והעביר לי אותה בירושה.
אז בסדר, קיבלתי מכונת פסטה. תגידו - לא נורא… אבל מכונת פסטה היא כמו אקדח בהצגת תיאטרון: מכונה להכנת פסטה שנכנסת הביתה במערכה הראשונה, חייבת להכין פסטה במערכה השלישית. ואני, לכל לאורך תקופת החיזור שלנו, התאמצתי להרגיל את אשתי לעתיד לעובדה שאני לא מבין כלום בבישול. אתם יודעים, כגודל הציפיות גודל האכזבה. והנה אני מכניס מכונת פסטה הביתה?! מה יקרה לכל המוניטין שצברתי לאורך השנים? הדבר הבא שיקרה זה שהיא תקום בוקר אחד ותגיד לי - 'מאמי, למה שלא תכין לנו פסטה טריה מהמכונה?'. ואז אחר כך פתאום - אולי תכין סושי… אולי תקנה לנו מכונת אפיה ללחם… מאמי, בוא נבשל בירה בבית… מה מבשלת בירה?! מה אני, היינקן? יש לי מינוי רשמי ממלך דנמרק?!...
בקיצור, אז דאגתי לזה שכשחזרנו הביתה מהחתונה והעלנו את השקית של הצ'קים - מכונת הפסטה נשארה חבויה בבאגז' של האוטו, מתחת לשטיח של הרצפה, איפה שהצמיג הרזרבי. שכחתי ממנה. נסעתי עם מכונת הפסטה הזו בבאגז', ואני לא מגזים, במשך לפחות שש או שבע שנים. אני מעריך שהיא עשתה משהו כמו מאה אלף קילומטרים, המכונה הזו. בסוף מכרתי את המכונית הזו, עם מכונת פסטה בבאגז', ואני די בטוח שהיא עדיין שם.
https://audio.simplecast.com/5ff2e7d2.mp3
הורד את הקובץ (mp3)
למה אנחנו נוסעים דווקא בצד ימין, ולא בצד שמאל כפי שמקובל בקולוניות בריטיות רבות לשעבר? פרק מיוחד של 'התשובה' של דורון פישלר, הכולל סוסים, מחצבות, רומאים, הודים ושיר בשוודית.
האזנה נעימה!
רן
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.5 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
https://audio.simplecast.com/2237d962.mp3
הורד את הקובץ (mp3)
קללות הן חלק בלתי נפרד מהווייה האנושית, בכל שפה ובכל תרבות. מדוע אנחנו מקללים, והיכן נמצאות הקללות במוח? מה קורה כשמנסים לצנזר קללות, ומהי 'שפת המאט'?...
האזנה נעימה,
רן
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3.5 / 5. מספר מדרגים 6 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
למה אנחנו מקללים?
כתב: רן לוי
פעם, לא חקרו קללות. זה לא שאנשים לא קיללו: קללות, ככל הידוע לנו, הן חלק מרפרטואר הדיבור האנושי מאז ומעולם - ולזה עוד נגיע בהמשך. אבל מכיוון שקללות הן - מעצם הגדרתן - מילים אסורות, מילים שהן טאבו - הממסד האקדמי הישן התייחס אליהן באותו האופן שבו התייחסו למיניות וסמים פסיכודליים, למשל: נושאים 'נמוכים' ווולגאריים שאינם ראויים למחקר מדעי רציני. המעטים שכן ראו בקללות נושא ראוי למחקר ניצבו בפני אתגר נוסף, והוא העובדה שקללות נושקות למגוון רחב של דיסיפלינות מדעיות - פסיכולוגיה, סוציולוגיה, נוירולוגיה, בריאות הנפש, וזו רק רשימה חלקית. כשמשהו שייך לכולם, הוא לא שייך לאף אחד - ומכאן שגם חקר הקללות נחשב למעין 'בן חורג' בנוף המדעי.
אבל המחצית השניה של המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת הביאו עימן רוחות חדשות באקדמיה. מיניות וסמים - נושאים שבעבר נחשבו מוקצים מבחינת הממסד המדעי - הפכו להיות נושאי מחקר לגיטימיים - וגם הקללות עברו שינוי דומה. בהיפוך מוחלט של הלך הרוח מלפני שמונים שנה, הפסיכולוגים בימינו רואים בקללות חלון שמאפשר הצצה נדירה למנגנונים נוירולוגיים ותת-הכרתיים שלא קיבלו תשומת לב רבה לאורך השנים. הפסיכולוג האמריקני פרופ' טימותי ג'יי (Jay), שכתב מספר ספרים על הפסיכולוגיה של הקללות, אמר כי -
"אם אתה לא חוקר [קללות], אתה מפספס חלק גדול ממה שהופך אותנו לבני אדם."
לפני שנפתח את תיבת הפנדורה הזו שנקראת 'קללות', אולי כדאי קודם כל לשאול - מהי בכלל 'קללה'? על פניו, שאלה פשוטה: קללה היא מילה אסורה, מילה שהיא 'טאבו'. כולנו יודעים לזהות קללה כשאנחנו שומעים אותה - אפילו אם אנחנו, באופן אישי, לא נוטים לקלל הרבה. אבל דווקא המילה הזו, 'כולנו', היא החלק המאתגר בהגדרה - כי אין דבר כזה באמת 'כולנו'. ההגדרה של מילה אסורה היא במידה רבה תלויית תרבות - מה שאומר ש'כולנו' בישראל של 2019 זה לא אותו הדבר כמו 'כולנו' של ישראל מלפני מאה שנה, למשל. לדוגמה, באחד הפרקים הקודמים של עושים היסטוריה סיפרתי לכם על ההתנגדות בקרב מחדשי השפה העברית למילה 'עגבניה', כיוון שהיא לקוחה מהמילה 'לעגוב' - במובן של 'פרי התשוקה'. לפני מאה שנים 'לעגוב' הייתה מילה גסה - אבל היום היא נחשבת ללשון גבוהה, מילה 'נקייה' שיותר סביר להניח שנשמע אותה מיונית לוי בחדשות של שמונה בערב מאשר במוסך.
זאת ועוד, 'קללה' היא יותר מאשר התוכן המילולי של מילה - אלא גם הצליל שלה, המרקם, הטון והקצב. כשפולי מהגשש החיוור מתלונן ששייקה וגברי 'הכניסו לו את כל האלמנט' במערכון 'המוס...
בפרק זה נציג את הניסוי המרתק שהוכיח את האפשרות להעזר ב Gene Drive כדי להשמיד את יתושי האנופלס, ונדון בשאלה - האם השמדתו של מין שלם של יתושים, בבת אחת, לא עלולה להוביל לאסון אקולוגי? התשובה, סביר להניח, תפתיע אתכם. תודה לד"ר אלון זילברבוש מאונ' חיפה ולד"ר עמיר ספיר מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה באורנים שמשתתפים בפרקים, ולנתן פוזניאק שראיין אותם.
'דחיפת גנים', Gene Drive, היא טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת לנו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, להשפיע על מינים שלמים של בעלי חיים - כמעט בבת אחת ובכל העולם. כיצד הוביל גילויה של CRISPER, טכנולוגיית ההנדסה הגנטית החדשה, לפיתוח ה Gene Drive - ומדוע הפכו יתושי האנופלס למטרתם הראשונה של החוקרים?
קרב שנוי במחלוקת במלחמת יום הכיפורים, הסיבה האמיתית למצור של הרומאים על מצדה במאה הראשונה לספירה, אישה בורחת מבשורה אודות בנה ששירת על הצוללת שירֶה ומטמון זהב דרוזי בקיסריה: קטעי ראיונות מרתקים ומפתיעים שלא מצאו את דרכם לפרקי עושים היסטוריה, אבל כל אחד מהם הוא יהלום חבוי.
אם תחפשו את השם 'סמל"א' בגוגל, לא תמצאו הרבה - ולא במקרה. רפאל היא חברה בטחונית שלא משחררת יותר מדי מידע על הנעשה בתוכה, וסמל"א היא אולי אחת היחידות המסווגות ביותר בתוך רפאל. מהי לוחמה אלקטרונית, וכיצד פיצחו חוקריה של סמל"א את סודותיו של טיל ה- SA6 הסובייטי במלחמת יום הכיפורים? יצרה, הפיקה וערכה את הפרק - אור לוי.
שמות משפחה מסתירים מאחוריהם הרבה אנקדוטות פיקנטיות - אבל דווקא השמות הפרטיים, הקצרים, העתיקים והמשעממים, הם אלה שמלמדים אותנו הכי הרבה על ההיסטוריה שלנו. בפרק זה נכיר את ההיסטוריה הישראלית דרך השמות הפרטיים שהיו נפוצים ביותר בשנים עברו ונגלה מה אומרים עלינו השמות שאנחנו נושאים. אורח בפרק: הבלשן והסופר ד"ר רוביק רוזנטל.
תודה לנתן פוזניאק שראיין את רוביק, ולליפז יהב שסייעה בתחקיר לפרק.
שלב הבלימה של הקרבות ברמת הגולן מגיע לשיאו בקרב המפורסם בעמק הבכא, שלאחריו יוצאים הכוחות הישראליים למתקפה בעומק השטח הסורי. נשמע על הפציעה הקשה של צביקה רק, על החילוץ המופלא של שי קנטור והפגישה המרגשת עם אבנר לנדאו.
בתום שני ימי קרבות קשים ואכזריים, היו לוחמי חטיבה 188 מוכים וחבולים: הטנקים הסורים פרצו את קווי המגננה בדרום רמת הגולן ושעטו אל עבר הכנרת. בצפון הרמה עמדו הכוחות הישראלים תחת מתקפת טילי נ"ט מצד כוחות קומנדו סורים. שני טנקים מהפלוגה של אבנר לנדאו נפגעו והקשר עימם אבד, והכוח של שי קנטור שיצא לחלץ אותם - נפל קורבן למארב נ"ט.
סיפור ההתאבדות במצדה הוא אחד המיתוסים המכוננים בתולדות המדינה - אבל מה הביא את הפליטים היהודים אל ההר הנידח בלב המדבר מלכתחילה? וכיצד הפך האתר ההיסטורי שנשכח במשך אלפיים שנה - לאתר השני המתוייר בישראל אחרי הכותל המערבי?
בפרק זה נביא את סיפורם של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו והארכיאולוג שמריה גוטמן, שאלפיים שנים מפרידים ביניהם, והר אחד מחבר אותם.
תודה לארכיאולוג דר' גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוני' תל-אביב, מנהל משלחת החפירות למצדה. תודה גם לאיתן קמפבל, לשעבר מנהל אתר מצדה ברשות הטבע והגנים - ולשגיא יחזקאל, מנכ"ל בריז קרייאייטיב
האזנה נעימה,
רן.
לני ריפנשטהאל הייתה במאית מבטיחה. ג'סי אוונס - אצן אדיר, הלנה מאייר היתה סייפת מצטיינת, ו-וולפגנג פורסטנר קצין מצליח. כולם נשאבו לתוך המערבולת העכורה של האולימפיאדה הנאצית, ברלין 1936, וכולם יצאו ממנה בשן ועין.
פרק מיוחד בשיתוף 'עושים ספורט-קאסט'!
האזנה נעימה,
רן.
מחשב קוונטי יכול לפצח בחמש דקות הצפנה חזקה - שלמחשב רגיל יידרשו מיליוני שנים כדי לשבור אותה. איך מתרחש הקסם הזה? איך עובד מחשב קוונטי, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על יקומים מקבילים ומוזרויות נוספות של תורת הקוונטים? אורחת בפרק: פרופ' דורית אהרונוב מהמחלקה למדעי המחשב באוני' העברית בירושלים.
כ-2 מיליון מיני יצורים מוכרים כיום למדע. על פי ההערכות - ישנם עוד 3 עד 30 מיליון שעדיין לא נתגלות, ואולי מאות מיליוני מינים שהיו ונכחדו. איך הצליח קארל לינאוס להכניס סדר והגיון בעושר האדיר של אורגניזמים בעולמנו?
מתארחת בפרק: דר' נטע דורצ'ין, אנטמולוגית ואוצרת תערוכת החרקים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.
האזנה נעימה,
רן.
במאתיים השנים שחלפו מאז מותו של בטהובן אנחנו זוכרים אותו ומתארים אותו במגוון גדול של דרכים - שלעיתים סותרות זו את זו: מהפכן או שמרן? קורבן או אשם? הביוגרפים שציירו עבורנו את דמותו של המלחין הגאון השפיעו על דמותו ההיסטורית כל אחד בדרכו שלו. האם נוכל אי פעם לגלות מי היה בטהובן האמיתי?
בשעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים היו ספינות חיל הים שפעלו בסוריה תחת מתקפת טילי סטיקס, וללא סיוע אווירי. זכרון טביעתה של אח"י אילת כתוצאה מפגיעת טילים היה עדיין טרי. ההגנה היחידה שעמדה לרשות הכוח הייתה לוחמה אלקטרונית: קונספט חדשני ובלתי מוכח. האם יצליחו רקטות המוץ ואמצעי ההונאה האלקטרוניים למנוע תבוסה בים?
השתתפו בפרק: אלוף (ז"ל) מיכה רם, אל"מ במיל' מיכה לצרוס וסא"ל במיל' אריה מרמרי. תודה לנתן פוזניאק שערך את הראיון עם מיכה רם, שבועות מספר לפני שהלך לעולמו.
האזנה נעימה,
רן.
במלחמת יום הכיפורים, הצי הסורי היה מצויד בנשק הימי המתקדם ביותר בעולם: טיל סטיקס (Styx) מתביית, מתוצרת בריה"מ, בעל ראש נפץ במשקל חצי טון. הספינות הישראליות היו מצוידות בטילי גבריאל קטנים בהרבה, שטווח הפעולה שלהם היה פחות מחצי מהטווח של הסטיקס. בשישה באוקטובר, 1973, עיני כל העולם היו נשואות לנמל לטקיה שבסוריה: הסטיקס הסובייטי נגד הגבריאל הישראלי.
האזנה נעימה,
רן.
אני, דני טימור ועדי שריד מ'מכון שריד', יושבים לשיחה על המשוב שאתם, המאזינים, נתתם לנו בסקר השנתי. מה דעתכם על הפודקאסטים החדשים ברשת? מה אתם חושבים על הפרסומות בתוכנית? מה אנחנו עושים בסדר, ומה אנחנו חייבים לשפר? כל התשובות, בפרק מיוחד זה.
האזנה נעימה,
רן.
במשך עשרות שנים הן היו בלתי מנוצחות - שש משוואות מתמטיות שביכולתן היה לעשות את מה שבני האדם חלמו עליו מאז שחר ההיסטוריה: לחזות את מזג האוויר. היחיד שיכל להן היה מדען חולמני ואידיאליסט חסר תקנה.
האזנה נעימה!
רן.
נגד רוני הוגש כתב אישום בגין ניהול משחק אסור. נזכיר שלפי חוקי מדינת ישראל, משחק אסור הוא משחק שבו מזל, ולא יכולת, מהווה מרכיב דומיננטי ומי שנתפס מנהל "משחק אסור" עלול להיענש בקנסות, בתיק פלילי ואף בתקופת מאסר. לרוני הוצגה עסקת טיעון: שעות עבודת שירות תמורת ההודאה שטקסס הולדם הוא משחק מזל. אך לתפישתו, ולדעתם של כמעט כל שחקני הטקסס הולדם בארץ ובעולם – טקסס הולדם הוא משחק שבו רכיב היכולת גדול בהרבה מרכיב המזל, ולכן סירב רוני לעסקה. הממסד המשפטי בישראל אינו שותף לדעה זו, ובשני מקרים שונים פסק בית המשפט כי טקסס הולדם הוא משחק אסור. וכך נוצר מצב שלדעת שחקני ההולדם אבסורדי לחלוטין: המשחק שנחשב ללגיטימי ולמכובד בחוץ לארץ, ועל פי ההערכה בעל עשרות אלפי אוהדים אדוקים בישראל - אינו חוקי, ומי שמארגן משחקי טקסס הולדם הוא עבריין.
הנה חלקו השני של הפרק בנושא משחק הקלפים טקסס-הולדם,
האזנה נעימה!
שורש המחלוקת הגדולה ביותר בין שחקני הטקסס הולדם למערכת המשפט הישראלית הוא החוק הקובע כי "משחק אסור" הוא א’ - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה – וב’, התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.
מרכיב היכולת בטקסס הולדם הוא משמעותי מאד, וזו גם אחת הסיבות העיקריות לפופולריות שלו: הוא נתפס בעיני השחקנים כמשחק שיש בו הרבה יותר חכמה ואסטרטגיה מאשר בגרסאות הפוקר האחרות.
השאלה המתבקשת היא: מי מהמרכיבים האלה חשוב יותר לניצחון בטקסס הולדם, מזל או יכולת? והשאלה הזאת גם עומדת במרכז הפרק הזה ב"עושים היסטוריה", האזנה נעימה!
הצצה לפודקאסט חדש שאנחנו עובדים עליו בחודשים האחרונים ואותו יצר יוסי מץ.
הפרק הזה עוסק באדריכלות מבני חברת החשמל: הסתכלתם פעם על המבנים הענקיים של תחנות הכוח? בישראל של שנות ה-20' לא היה למבנים האלו אח ורע. מי תכנן אותם ומי בחר את עיצובם, ומהם המאבקים וכוחות האגו שעמדו מאחורי ההחלטות?
'מיטען חשמלי' הוא פודקאסט שיצרנו עבור חברת החשמל, והוא עוסק בעבר, בהווה ובעתיד של החשמל בישראל – היסטוריה, טכנולוגיה ואפילו אדריכלות.
הפעם, הצצה לפודקאסט חדש שאנו עובדים עליו בחצי השנה האחרונה ואותו יוצר עידן כהן.
Waterline הוא פודקאסט עבור משרד הכלכלה לאגף Israeli NewTech ובראשו עומד עודד דיסטל. מטרת הפודקאסט היא לחשוף את נושא החדשנות הישראלית בתחום המים לעולם. באילו מקומות בעולם נחשבת ישראל כחלוצה בתחום? ולמה הרמה הרעיונית הישראלית חשובה לא פחות מהטכנולוגיה הישראלית?
בסוף הפרק פינה חדשה עם ניל בר-מאסטרנט באוניברסיטה הפתוחה שעובד עכשיו דרך קמפיין "הד סטראט" על הספר הראשון שיצא במסגרת היסטוריה גדולה בקטנה ויקרא:"שבים-סיפורה של ספרטא".בפינה יספר ניל על תהליך העבודה וגם על חלק מהדברים שאנחנו לא יודעים על ספרטא.
עמותת SpaceIL הוקמה ב-2011 על ידי שלושה צעירים - יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב - כדי להתמודד בתחרות בינלאומית בשם Google Lunar XPrize: מירוץ להנחתת חללית בלתי מאויישת על הירח. מעבר לבניית החללית שתנחת על הירח, SpaceIL שמה לעצמה למטרה לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בארץ, באמצעות טיפוח מדעני ומהנדסי הדור הבא.
בפרק הזה שהוקלט לייב במשרדי במשרדי רשת "עושים היסטוריה" המשפחות והילדים המקסימים שהגיעו לאירוע,הציגו שאלות מעניינות מאוד לצוות SpaceIL. גם ילדי מאזיני עושים היסטוריה ששלחו שאלות מראש.
אז מהם התנאים המיוחדים על הירח, האם היו שם פעם חיים והאם יהיו חיים בעתיד? מה השלב בו נמצא כרגע הפרויקט של החללית הישראלית? ומה עוד נשאר לבצע עד לשיגור? והאם האם יש חייזרים בחלל?
איך הגענו מהוירוסים התמימים של שנות השמונים והתשעים - אתם זוכרים, פינג פונג וחבריו - לכופרות, ransomware, שמטילות אימה על בתי חולים וארגונים בכל העולם ולארגוני פשיעת סייבר בעלי זרועות תמנון בכל פינה בעולם? הפרק שתשמעו מיד מספר את סיפורו של אחד מכותבי הוירוסים האכזריים והמוכשרים בהיסטוריה - הנוקם האפל - וסיפורו של חוקר אבטחת מידע שנלחם בו.
טלסקופ החלל "האבל," המקיף את כדור הארץ, לא היה 'סתם' עוד לווין כושל: האבל היה סמל. סמל לבזבוז משווע של כספי משלם המסים, סמל לסוכנות שפעם הייתה מסוגלת להנחית אדם על הירח בתשע שנים ועכשיו תקועה בבוץ של בירוקרטיה ואינספור נהלים, וסמל לדעיכת התעשייה האמריקנית המפוארת שבאותם ימים הלכה ואיבדה את מעמדה לטובת מפעלים יפניים מתוחכמים. אף אחד מהמהנדסים ומהמדענים שעבדו על הפרויקט האדיר הזה במשך כמעט עשרים שנה לא דמיין לעצמו עד כמה עמוק יהיה הכישלון. וכל זה, מדוע? בגלל 1.3 מילימטר.
הקלטת האירוע שבו חנכנו באופן רשמי את משרדיה החדשים של רשת עושים היסטוריה, באירוע כיפי ומרגש מאד (עבורי, לפחות...). תשמעו אותי ואת דני טימור מספרים על שורשיה ועתידה של רשת הפודקאסטים, וראיונות קצרים עם מגישי כל הפודקאסטים השונים שלנו.
בשנים האחרונות הפכה 'למידה עמוקה' ל-Buzzword בעולם הטכנולוגיה, וכל חברה שניה מתאמצת לשלב את רשתות הנוירונים המלאכותיים במוצריה. אך האם למידה עמוקה היא פריצת דרך מהותית, או רק התלהבות אופנתית וקצרת מועד? בפרק זה נשמע על התגלית שאפשרה את הזינוק המטאורי בתחום הבינה המלאכותית, ועל האתגרים שמולם ניצבת טכנולוגיה מרתקת זו.
בשנת 1934 ישבו אדולף היטלר ופרדיננד פורשה בבית קפה, ושוחחו על תכונותיה הרצויות של מכונית אשר עתידה להפוך לאייקון: ה'חיפושית' של וולקסווגן. בפרק זה נשמע על סיפורה של החיפושית והקצין הבריטי שאחראי, כמעט לבדו, לתחייתה של תעשיית הרכב הגרמנית ההרוסה לאחר מלחמת העולם השניה. נשמע גם על ה'רייכסאוטובאהן' - רשת הדרכים המהירות שהנאצים קיוו שתאפיל בגדולתה אפילו על הפירמידות המצריות.
נפילתה של נאפסטר, עליה הרחבנו בחלקו הקודם של הפרק, היתה הזרז לעלייתה של טכנולוגיית שיתוף קבצים חדשה ומשופרת: FastTrack. תוכנות כדוגמת Kazaa, Grokster, eMule ודומיהן הציפו את עולם שיתוף הקבצים. חברות התקליטים והסרטים המשיכו להלחם בהן בבית המשפט, ומשכשלו - פנו לטקטיקות מלוכלכות יותר...ואז הגיעה Bittorent, וטרפה את כל הקלפים.
-סיפורה של אחת מהפסקות החשמל הדרמטיות ביותר בהיסטוריה: האפילה הגדולה של 1977, בניו-יורק.
-על לס הארווי, הגיטריסט שהתחשמל על הבמה בזמן מופע…
-מדוע מדינת ישראל נמצאת על פי תהום בכל הנוגע לאספקת החשמל שלה?
תודה לישי עוז על המוסיקה לפרק. ישי הוא מוזיקאי המתמחה בכתיבת שירים לפי הזמנה: צרו עימו קשר בכתובת: ozhafakot@gmail.com
אפילה ופחד בניו יורק - על הפסקות חשמל
כתב: רן לוי
הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשים * לרשימת הפרקים המלאה * להורדת האפליקציה של רשת עושים היסטוריה
ה-13 ביולי, 1977, החל כערב שגרתי למדי עבור תושבי העיר ניו-יורק. החיים במטרופולין הענקי התנהלו כסדרם: המסעדות ובתי הקפה בגריניץ' ווילג' שקקו חיים, שחקנים דיקלמו מונולוגים על בימות התיאטרון, אנשים אכלו ארוחת ערב וצפו בטלוויזיה. הם לא שיערו לעצמם שלמחרת בבוקר שום דבר לא יהיה כשהיה.
חברת החשמל של ניו-יורק, קון אדיסון, ייצרה בעצמה רק חלק קטן יחסית מהחשמל שהיא מספקת לעיר. קשה לבנות תחנות כוח בלב המטרופולין הצפוף, וקון אדיסון העדיפה לרכוש חלק ניכר מאספקת החשמל מתחנות רחוקות ולהוליך אותו לתוך העיר על גבי קווי מתח ארוכים.
בשעה 8.37 בערב פגע ברק באחד מאותם קווי מתח המזינים את העיר. על כל הקווים מותקנות מערכות הגנה כנגד ברקים, אבל דווקא על הקו הזה המערכת כשלה- והזרם פסק. מספר דקות לאחר מכן, בצירוף מקרים חסר מזל, פגע ברק נוסף בשני קווי מתח אחרים. באחד מהם פעלה מערכת ההגנה כשורה. בשני- לא.
צריכת החשמל נמדדת בואטים. נורת ליבון רגילה, למשל, צורכת 60 ואט בכל שנייה. צריכת החשמל של העיר ניו-יורק באותו הערב הייתה 5800 מיליון ואט, או 5800 מגה-ואט. שני קווי המתח שנפלו בעקבות פגיעות הברקים היו אמורים להזרים כמה מאות מגה-ואט, אבל כעת נאלצו כל שאר הקווים להתחלק בנטל אספקת החשמל. עוצמת הזרמים בקווי המתח החלה מתקרבת בצורה מסוכנת אל קצה גבול יכולת ההולכה של הכבלים.ואז...שוב מכת ברק, באותו האזור! הפגיעה שיתקה תחנת כוח גדולה והוציאה אותה מהמשחק.
השעה הייתה כעת תשע בערב ומהנדסים במרכז הבקרה של קון אדיסון החלו קולטים את גודל הצרה אליה נקלעו. בתוך פחות מחצי שעה איבדה ניו-יורק כמחצית מאספקת החשמל החיצונית שלה- אבל לאף אחד מתושבי העיר לא היה מושג. המזגנים, המנורות והתנורים המשיכו לזלול חשמל בקצב הקבוע שלהם.
לקון אדיסון היה גלגל הצלה: רשת החשמל של ניו-יורק הייתה מחוברת לרשתות חשמל של ניו ג'רזי, לונג איילנד וניו-אינגלנד. החיבור ביניהם איפשר לרשתות לגבות אחת את השניה ולתגבר את אספקת החשמל במקרה הצורך.
אבל כאן כבר לא היה מדובר בתגבור שגרתי. ניו-יורק הגדולה הייתה מורעבת לאנרגיה וקווי המתח המועטים שנשארו לה לא הצליחו להשביע את רעבונה של המפלצת האדירה. היא החלה שותה בצמא כמויות אדירות של אנרגיה מהרשתות השכנות, שכל אחת מהן הייתה צריכה לספק גם את צרכי תושביה שלה. לאף אחת מהן לא הייתה את היכולת להתמודד עם העומס הפתאומי. קון אדיסון הייתה, הלכה למעשה, משקולת כבדה שאיימה להטביע את כל חברות החשמל האחרות שסביבה.
אל חדר הבקרה של קון אדיסון החלו זורמות שיחות טלפון מבוהלות מחדרי הבקרה של חברות החשמל האחרות. לכולן הייתה אותה הדרישה: תפסיקו את החשמל לניו-יורק עכשיו, או שאנחנו נעשה את זה בשבילכם. אבל אף אחד לא יכול לקבל החלטה להוריד את השאלטר לעיר הגדולה ביותר בארצות הברית בלי לשקול את זה טוב טוב. כפתרון ביניים, החלו המהנדסים של קון אדיסון להפחית את המתח שמגיע לעיר בשמונה אחוזים. לרוע מזלם, הטבע התערב וקבע עובדות בשטח.
בתשע ועשרים שוב פגע ברק, רביעי במספר, ושיתק קו מתח גבוה נוסף. מערכות ההגנה האוטומטיות של ניו-ג'רזי וניו-אינגלנד עשו את מה שהיו חייבות לעשות כדי למנוע מרשתות החשמל שלהן לקרוס: הם ניתקו את ניו-יורק מהזרם. עכשיו נותרה רק לונג-איילנד לבדה במערכה, ולמהנדסים שלה לא הייתה ברירה. הם ניתקו את קון אדיסון מהרשת, והעיר ניו-יורק על כל שמונה מיליון תושביה, צללה אל תוך האפלה.
זו לא הייתה הפסקת החשמל הראשונה של ניו-יורק. שתים-עשרה שנים קודם לכן, ב-1965, ארעה הפסקת חשמל ענקית בכל צפון מזרח ארצות הברית.