באגרת הקודש הרמב"ן מתאר את הדבקות של האבות כהעלאת הרצון הגשמי לרצון העליון: באין שלו, בהשתוות כלפיו, והורדתו חזרה אל המציאות, באופן אקטיבי לתוך הכלים עצמם.