קוצר הרוח שבמצרים היה למעשה חסרון הרוח, ובא לידי תיקון באמצעות מצוות ציצית המייצגת את רוח החיים. בתורה ט עוסק ר"ן בעניין התפילה בכח, הרב שג"ר עורך דיון על כך, ומדגיש כי אין מדובר באלימות, אלא במעורבות מאומצת.